מדע אזרחי (Citizen Science)
המדע האזרחי, ממרכיבי המדע הפתוח, הוא גישה מחקרית המשתפת את הציבור הרחב בתהליך המחקר המדעי. השתתפות זו יכולה לכלול תצפיות ואיסוף נתונים, ניתוח מידע, מיפוי, ואף מעורבות בגיבוש שאלות המחקר ובפירוש התוצאות.
מתי מתאים להשתמש במדע אזרחי?
מדע אזרחי מתאים במיוחד למחקרים הכוללים:
- איסוף נתונים בהיקף רחב
- ניטור סביבתי ומגוון ביולוגי
- סיווג או ניתוח של כמויות גדולות של מידע
- תיעוד תופעות לאורך זמן
- מחקרים העוסקים בסוגיות בעלות עניין או השפעה ציבורית וקהילתית
- יתרונות
- הרחבת היקף המחקר ואיסוף הנתונים: שיתוף הציבור מאפשר לחוקרים לאסוף כמויות עצומות של נתונים בזמן קצר ומאזורים גיאוגרפיים נרחבים (כמו ניטור מיני צמחים ובעלי חיים, או דיווח על זיהום אוויר). משימה כזו אינה אפשרית בעבודת צוות מחקר מצומצם.
- סיווג וניתוח מידע בהיקף רחב: פרויקטים של מדע אזרחי יכולים להיעזר ביכולת האנושית לזהות, לסווג ולפרש דפוסים בכמויות גדולות של מידע, למשל בסיווג גלקסיות, תמונות טבע או מסמכים היסטוריים.
- דמוקרטיזציה של המדע וחינוך: מדע אזרחי מקרב את העשייה המדעית לציבור, מעודד מעורבות והיכרות עם תהליכי המחקר, ותורם לפיתוח אוריינות מדעית ולחיזוק מעורבותן של קהילות בסוגיות הנוגעות להן.
- השפעה חברתית: שיתוף הציבור עשוי לסייע בזיהוי סוגיות בעלות חשיבות חברתית וקהילתית ובהתאמת המחקר לצרכים העולים מן השטח, ובכך לחזק את השפעתו החברתית. בבעיות אמיתיות
- אתגרים ושיקולים
- בקרת איכות ואמינות הנתונים: מכיוון שהנתונים נאספים בידי מתנדבים, עולה לעיתים קרובות שאלת תקפות המידע. יש צורך בפיתוח מנגנונים קפדניים לאימות הנתונים (הצלבת מידע, סינון אוטומטי, בקרת עמיתים ובדומה).
- שימור והנעת מתנדבים: פרויקטים של מדע אזרחי תלויים לחלוטין ברצונם הטוב של המשתתפים. האתגר הגדול הוא גיוס מתנדבים, שמירה על עניין ומעורבות לאורך זמן, ומניעת נשירה.
- סוגיות אתיות ופרטיוּת: יש לוודא שאיסוף הנתונים אינו פוגע בפרטיות המשתתפים (למשל, חשיפת מיקום מדויק של בית המתנדב בדיווח סביבתי), וככלל, יש להקפיד על שמירת כללי האתיקה המחקרית במלואם.
- החזרת ערך לקהילה (Feedback): חוקרים נוטים לעיתים לשכוח לעדכן את המשתתפים בתוצאות המחקר. חובה להנגיש את המסקנות והתוצרים לקהילה שהשתתפה במחקר (ולא רק להסתפק בפרסום מאמר אקדמי סגור).
- ארגז כלים
פלטפורמות לפרויקטים
- Zooniverse: פלטפורמה ליצירה ולהפעלת פרויקטי מדע אזרחי המבוססים על סיווג וניתוח מידע
- SciStarter: פורטל לאיתור ולקידום פרויקטי מדע אזרחי ולגיוס משתתפים
כלים לאיסוף ותיעוד נתונים
- iNaturalist: פלטפורמה לתיעוד, זיהוי ושיתוף תצפיות במגוון הביולוגי
- eBird: פלטפורמה לתיעוד ושיתוף תצפיות בציפורים. משאבים בישראל
- המרכז הישראלי למדע אזרחי: מידע, כלים ומשאבים לפיתוח ולקידום מיזמי מדע אזרחי בישראל
- טיפים לחוקר: צעדים ראשונים לתכנון פרויקט מדע אזרחי
- הגדירו משימה ברורה ופשוטה
ודאו שהמשימה שאתם מטילים על המתנדבים (איסוף, צילום, סיווג) היא פשוטה להבנה ואינה דורשת הכשרה מדעית מורכבת וממושכת.
- הכינו חומרי הדרכה נגישים
כגון סרטוני הסבר קצרים, מדריכים מצוירים או שאלות נפוצות ,(FAQ) כדי להסביר למתנדבים בדיוק רב מה עליהם לעשות וכיצד להימנע מטעויות נפוצות.
- בנו מראש מנגנון בקרת איכות
הגדירו כיצד תאמתו את הנתונים (למשל: קביעה שפריט מידע ייחשב "מאומת" רק לאחר ששלושה מתנדבים שונים סיווגו אותו באותו האופן).
- תכננו את ערוצי התקשורת
החליטו מראש כיצד תעדכנו את המתנדבים (ניוזלטר חודשי, דף פייסבוק, או אזור עדכונים באפליקציה) ובאיזו מתכונת תודיעו להם מה תוצאות המחקר והשפעתו.
- שמרו על עקרונות המדע הפתוח
ככל שניתן ובהתאם לשיקולי אתיקה, פרטיות וזכויות, הנגישו את הנתונים והתוצרים באופן שיאפשר שימוש חוזר בהם, ושתפו את המשתתפים בתוצאות המחקר.
- הכרה בתרומת המשתתפים
תכננו מראש כיצד תינתן הכרה בתרומת הציבור למחקר וכיצד יוחזרו לקהילה הממצאים והתוצרים.
- הגדירו משימה ברורה ופשוטה
