פרסום בגישה פתוחה - דוגמה 1

פרסום בגישה פתוחה (Open Access, OA) הוא מודל להפצת ידע מחקרי המאפשר גישה חופשית, מיידית לתוצרי מחקר באינטרנט. בשונה מהמודל המסורתי, המבוסס על "חומות תשלום" (Paywalls) ודמי מנוי, גישה פתוחה מסירה חסמים כלכליים, טכניים ומשפטיים, ומאפשרת לכל אדם; חוקרים, סטודנטים והציבור הרחב לקרוא, להוריד ולהשתמש בתוכן ללא עלות, תוך שמירה על זכויות היוצרים של המחברים ובהתאם לתנאי הרישוי של הפרסום.

כיום, הפרסום בגישה פתוחה מהווה נדבך חשוב בתנועת "המדע הפתוח" (Open Science), השואפת להנגשת ידע, לשקיפות ולשימוש חוזר בתוצרי מחקר. 

עקרונות מרכזיים 

פרסום בגישה פתוחה מבוסס על מספר עקרונות יסוד:

  • נגישות חופשית – זמינות מלאה של התוכן ללא תשלום וללא תלות בגישה מוסדית, לכל משתמש עם חיבור לאינטרנט
  • הסרת חסמים משפטיים ושימוש חוזר – מעבר ליכולת לקרוא את התוכן, מתאפשר שימוש רחב בו בהתאם לתנאי הרישוי למשל Creative Commons).)זה כולל הורדה, הפצה, שילוב בחומרי הוראה ושימוש במחקרי המשך."
  • שקיפות מדעית – הרחבת היכולת לבחון, לבקר ולשחזר מחקרים 
  • הרחבת הנגישות מעבר לאקדמיה – הנגשת ידע לאנשי מקצוע בתחום, לקובעי מדיניות והציבור הרחב

עקרונות אלו מרחיבים את החשיפה למחקר, מעודדים  את השימוש בו ומעצימים את השפעתו בתוך האקדמיה ומחוצה לה.

סוגים עיקריים
oa process
gold

גישה פתוחה זהב (Gold Open Access)
במודל זה, המאמר מתפרסם בכתב עת הפועל כולו בגישה פתוחה וזמין באופן מידי בגרסתו הסופית (Version of Record)

מאפיינים:

  • גישה חופשית ומיידית למאמר 
  • שימוש ברישיונות פתוחים לרוב (CC BY)
  • כרוך בתשלום דמי טפול במאמר (APC) 
     

מימון: 
עלות ה-APC משולמת לרוב על ידי המחבר, המוסד האקדמי או קרן המחקר.
 

שיקולים לחוקרים:

  • זמינות תקציב ייעודי לכיסוי עלויות ה-APC (מתוך מענקי מחקר או תמיכה מוסדית)
  • בחינת המוניטין, המדדים והאימפקט של כתב העת.
green

גישה פתוחה ירוקה (Green Open Access)
במודל זה (המוכר גם כ"ארכוב עצמי"), המאמר מתפרסם בכתב עת מסורתי המבוסס על דמי מנוי, ובמקביל החוקר מפקיד עותק של העבודה במאגר פתוח (Repository).

מאפיינים: 

  • ההפקדה נעשית במאגר מוסדי או מאגר נושאי;
  •  סוג הגרסה המותרת להפקדה ומשך תקופת האמברגו (חסימת המאמר לציבור) נקבעים באופן בלעדי על ידי המו"ל
  •  לרוב מדובר בגרסת המחבר לאחר שיפוט אך ללא עימוד המו"ל (Author Accepted Manuscript - AAM).
     

מימון: 
מסלול זה אינו כרוך בתשלום. 
 

שיקולים לחוקרים

  • בדיקה קפדנית של מדיניות המו"ל (ניתן להיעזר בכלים כמו JISC Policy Finder); 
  • שמירה מסודרת של גרסת ה-AAM המותרת להפקדה; עמידה בדרישות של מממני המחקר המתווים חובת הפקדה.
diamind

גישה פתוחה יהלום / פלטינה (Diamond / Platinum Open Access)
מודל שיתופי שבו אין תשלום – לא מצד הקוראים (דמי מנוי) ולא מצד המחברים (דמי APC).

מאפיינים: 

  • גישה חופשית, מלאה ומיידית לגרסה הסופית; 
  • אפס עלויות פרסום לחוקר. 
  • נפוץ מאוד בתחומי דעת ספציפיים (כמו מדעי הרוח והחברה) ובכתבי עת מוסדיים או אזוריים
     

מימון: 
כתב העת ממומן ומסובסד במלואו על ידי מוסדות אקדמיים, ספריות, איגודים מדעיים או עמותות.
 

שיקולים לחוקרים: 

  • זיהוי הגב המוסדי והגוף העומד מאחורי כתב העת (להבטחת המשכיותו ויציבותו); 
  • בדיקת איכות תהליך העריכה וביקורת העמיתים. 
  • הכרה ומדדים אקדמיים – בדיקה האם כתב העת מאונדקס במאגרי מידע מובילים (כמו Scopus או Web of Science) ומהם מדדי ההשפעה שלו
hybrid

גישה פתוחה היברידית (Hybrid Open Access)
כתב עת מסורתי המבוסס על דמי מנוי, המאפשר פתיחה של מאמרים בודדים  תמורת תשלום.

 מאפיינים:

  • שילוב של תוכן סגור (למנויים בלבד) ותוכן פתוח באותו גליון
  • המאמר הפתוח זמין בגרסתו הסופית
  •  עלויות ה-APC במודל זה נוטות להיות גבוהות יחסית.

מימון: 
עלות ה-APC חלה על החוקר, אך לעיתים היא מכוסה במסגרת "הסכמים טרנספורמטיביים" (Transformative Agreements) של הספרייה המוסדית עם המו"ל.

שיקולים לחוקרים וביקורת: 

  • זמינות מימון
  • מודל זה סופג ביקורת על גבייה כפולה (double deeping (הן מהספריות והן מהחוקרים, ולכן חלק מקרנות המחקר הגדולות אינן מאפשרות לממן אותו.
יתרונות ואתגרים
יתרונות

פרסום בגישה פתוחה מציע יתרונות מרכזיים לחוקרים, למוסדות אקדמיים ולחברה:

  • הגדלת חשיפה והשפעה מחקרית
    מחקרים רבים מראים באופן עקבי כי מאמרים בגישה פתוחה זוכים לתפוצה רחבה יותר ולשיעור ציטוטים גבוה יותר, דבר שמגביר את הנראות של החוקר והמוסד. (למידע נוסף ראו מחקריהם של Piwowar et al., 2018; Tennant et al., 2016).

  • עמידה בדרישות מממנים
    פרסום בגישה פתוחה מבטיח עמידה בתנאי המימון של קרנות מחקר רבות, המחייבות כיום הנגשה חופשית של תוצרי מחקר  שמומן על ידן.

  • נגישות גלובלית וצמצום פערים
    גישה פתוחה מצמצמת פערים במחקר על ידי הנגשת ידע לחוקרים ולסטודנטים במוסדות בעלי משאבים מוגבלים, ללא חסמי עלות.

  • הרחבת ההשפעה מעבר לאקדמיה
    המחקר נגיש גם לאנשי מקצוע, קובעי מדיניות והציבור הרחב, ובכך תורם ליישום הידע בשטח ולהרחבת ההשפעה של האקדמיה על החברה.

  • תמיכה בהוראה ובהכשרת סטודנטים
    מאמרים פתוחים ניתנים לשילוב בקורסים ללא מגבלות גישה, ומאפשרים לסטודנטים להיחשף למחקר עדכני.

  • שקיפות ואמון במדע
    הנגשת מחקר לציבור מאפשרת ביקורת רחבה יותר על ממצאים ותורמת לחיזוק אמון הציבור במדע.

אתגרים ושיקולים

לצד היתרונות, פרסום בגישה פתוחה מלווה גם באתגרים שיש להביא בחשבון:

  • עלויות פרסום (APC)
    במודלים מסוימים, ובעיקר בגישה פתוחה זהב והיברידית, נדרש תשלום עבור פרסום המאמר, העלול להוות חסם לחוקרים ללא מימון.

  • אי-שוויון במימון
    העברת העלות מהקורא למחבר עשויה ליצור פערים בין חוקרים ומוסדות בעלי משאבים שונים.

  • מורכבות בבחירת מסלול פרסום ורישוי
    ריבוי המודלים, סוגי הרישיונות (כמו CC-BY לעומת)  CC-BY-NC ותקופות האמברגו השונות דורשים מהחוקר מיומנות והבנה משפטית מסוימת כדי לקבל החלטות מושכלת.

  • כתבי עת וכנסים טורפים (Predatory Journals & Predatory Conferences)
    צמיחת מודל ה-APC הובילה להופעת מו"לים קיקיוניים המנצלים את הצורך של חוקרים לפרסם בגישה פתוחה. גופים אלו גובים תשלום מבלי לבצע תהליך אמיתי של בקרת איכות וביקורת עמיתים. חוקרים נדרשים לנקוט משנה זהירות ולבדוק היטב את פלטפורמת הפרסום (למדריך המלא לזיהוי והימנעות מכתבי עת טורפים). 

  • תפיסות שגויות לגבי איכות 
    אף שחלק גדול מכתבי העת בגישה פתוחה מקפידים על סטנדרטים אקדמיים גבוהים , עדיין רווחות תפיסות שגויות הקושרות בין מודל זה לבין איכות מחקרית ירוד.

טיפים לחוקרים
  • בדקו את דרישות המממן כבר בתחילת המחקר.
  • שמרו את גרסת המחבר המאושרת (Author Accepted Manuscript).
  • בדקו את מדיניות כתב העת לפני החתימה על הסכם הפרסום.
  • היזהרו מכתבי עת טורפים ובדקו את תהליך ביקורת העמיתים.
  • בררו האם קיימים הסכמים מוסדיים שיכולים לכסות עלויות APC.
  • אין מימון לAPC ?המסלול הירוק מאפשר להנגיש את המחקר ללא עלות.
ארגז כלים
  • Jisc Open Policy Finder: בדיקת מדיניות מו"לים לגבי הפקדת מאמרים במאגרים
  • Unpaywall: כלי לאיתור גרסאות בגישה פתוחה של מאמרים מדעיים מתוך מאגרים מוסדיים ונושאיים, גם כאשר הפרסום המקורי אינו זמין בחינם.
  • DOAJ (Directory of Open Access Journals): איתור כתבי עת בגישה פתוחה שעומדים בקריטריוני איכות מוכרים.
  • מאגר ההפקדה המוסדי של אוניברסיטת בר אילן, CRIS BIU: הפקדת מאמרים ותוצרים מחקריים בהתאם למדיניות המוסד.