מדיניות ומגמות בעולם ובישראל

מדיניות ומגמות בעולם

בשנים האחרונות הפך המדע הפתוח למרכיב מרכזי במדיניות המחקר ברחבי העולם. מגמה זו משקפת מעבר הדרגתי למודלים פתוחים יותר של יצירת ידע, שיתוף והפצת תוצרי מחקר. 

יוזמות בינלאומיות

יוזמות בינלאומיות פועלות לקידום מדע פתוח באמצעות קביעת מדיניות והנחיות משותפות. בין היוזמות הבולטות ניתן למנות את קידום עקרונות FAIR לניהול נתונים ואת ,Plan S המקדמת הנגשה פתוחה של מחקרים במימון ציבורי. 

דרישות מממנים

קרנות מחקר רבות, בעולם, מחייבות כיום הנגשה פתוחה של תוצרי מחקר. הדרישות כוללות, בין היתר, פרסום בגישה פתוחה, שיתוף נתוני מחקר והכנת תוכניות לניהול נתונים. 

פיתוח תשתיות

לצד מדיניות והנחיות, מתפתחות תשתיות מחקר פתוחות, התומכות ביישום מדע פתוח. תשתיות אלו כוללות מאגרים לשיתוף פרסומים, נתונים וקוד, וכן פלטפורמות מחקר שיתופיות כגון European Open Science Cloud (EOSC) , המאפשרות גישה, ניהול ושימוש חוזר בתוצרי מחקר.

מעבר למודלים פתוחים

לצד מדיניות והנחיות, מתפתחות תשתיות מחקר פתוחות, התומכות ביישום מדע פתוח. תשתיות אלו כוללות מאגרים לשיתוף פרסומים, נתונים וקוד, וכן פלטפורמות מחקר שיתופיות כגון European Open Science Cloud (EOSC) , המאפשרות גישה, ניהול ושימוש חוזר בתוצרי מחקר.

שינויים בהערכת המחקר

התרחבות המדע הפתוח מלווה גם בשינוי באופן שבו מוערכים מחקר, חוקרים ומוסדות. גישות להערכת מחקר אחראית (Responsible Research Assessment) מבקשות לצמצם הסתמכות על מדדים כמותיים, כגון Journal Impact Factor, ולהרחיב את ההכרה באיכות המחקר ובמגוון תוצריו. DORA (San Francisco Declaration on Research Assessment) מהיוזמות המרכזיות בתחום, קוראת להעריך מחקר על בסיס איכותו ותוכנו ולא על בסיס מדדי כתב העת שבו פורסם.

חשוב לדעת: 
יישום עקרונות המדע הפתוח משתנה בין מדינות, גופי מימון ותחומי מחקר. הדרישות עשויות להיות שונות בהתאם לגוף המממן, לכתב-העת ולתחום הדעת.

מדע פתוח בישראל

בשנים האחרונות התרחבה הפעילות לקידום המדע הפתוח בישראל. מוסדות ההשכלה הגבוהה, ארגונים לאומיים ושותפים בינלאומיים פועלים לפיתוח תשתיות, שירותים ויוזמות, התומכים ביישום עקרונות המדע הפתוח במערכת המחקר.

המדיניות

נכון להיום, בישראל אין מדיניות לאומית מחייבת ומקיפה בנושא המדע הפתוח, החלה על כל מחקר במימון ציבורי. לצד "חזון המדע הפתוח בעידן הענן" שפרסמו ות"ת/מל"ג, קידום התחום מתבסס בעיקר על יוזמות מוסדיות מקומיות, תשתיות לאומיות, ודרישות של תוכניות מחקר בינלאומיות. 
גם בקרב גופי המימון בישראל אין מדיניות אחידה בנושא המדע הפתוח. בעוד שבמסלולים ייעודיים מסוימים )כגון מענקי מדעי הנתונים( קיימת דרישה ליישום עקרונות הFAIR , הרי שבקרנות המחקר המרכזיות, ובהן הקרן הלאומית למדע (ISF) והקרן הישראלית למחקר קליני (ICRF) , טרם אומצה מדיניות רוחבית המחייבת פרסום בגישה פתוחה או שיתוף נתוני מחקר. 

תשתיות ושירותים

במהלך השנים האחרונות הוקמו והורחבו בישראל תשתיות ושירותים התומכים במדע פתוח ובניהול המחקר, ובהם

• מערכות CRIS: כל אוניברסיטאות המחקר בישראל מפעילות מערכות לניהול מידע מחקרי (Current Research Information System-CRIS), המאפשרות איסוף, ניהול והנגשה של מידע על חוקרים ותוצרי מחקר.
• פורטל המחקר הישראלי: מרַכז מידע ממערכות ה- CRIS של אוניברסיטאות המחקר בישראל ומאפשר חיפוש וגישה למידע מחקרי.
• קונסורציום ORCID: הארצי מקדם שימוש במזהה חוקר אחיד (ORCID - Open Researcher and Contributor ID) במערכת המחקר בישראל.
• הסכמי Read & Publish: מלמ"ד (המרכז לשירותי מידע דיגיטליים) מנהל הסכמים עם מו"לים ברחבי העולם, במטרה לאפשר לחוקרים במוסדות החברים בו לפרסם מאמרים בגישה פתוחה בתנאים מועדפים.
• OpenAIRE: השתלבות בתשתית האירופית למדע פתוח, המחברת את המחקר הישראלי לאקוסיסטם האירופי של תוצרי מחקר פתוחים. 
• תשתיות מחשוב מתקדמות: מחב"א (מרכז חישובים בין-אוניברסיטאי) מפעיל שירותי מחשוב, תקשורת ואחסון נתונים, התומכים במחקר עתיר נתונים ובשיתוף מידע מחקרי. 

השתלבות בזירה הבינלאומית

השתתפותם של חוקרים ישראלים בתוכניות מחקר בינלאומיות, ובהן Horizon Europe, וקבלת מימון מגופי מימון בינלאומיים, מחייבות עמידה בדרישות המדע הפתוח של הגופים המממנים. דרישות אלה כוללות בדרך כלל פרסום בגישה פתוחה, ניהול ושיתוף של נתוני מחקר בהתאם לעקרונות FAIR והכנת תוכנית לניהול נתונים (DMP).

אתגרים

למרות ההתפתחות בתשתיות ובשירותים, יישום המדע הפתוח בישראל עדיין אינו אחיד בין המוסדות ובין תחומי המחקר השונים. האתגרים המרכזיים כוללים גיבוש מדיניות לאומית, הרחבת שירותי התמיכה לחוקרים, קידום שיתוף של תוצרי מחקר והטמעת עקרונות המדע הפתוח כחלק בלתי נפרד מתהליך המחקר.