מדיניות ומגמות בעולם ובישראל

מדיניות ומגמות בעולם

בשנים האחרונות הפך המדע הפתוח למרכיב מרכזי במדיניות המחקר ברחבי העולם. מגמה זו משקפת מעבר הדרגתי למודלים פתוחים יותר של יצירת ידע, שיתוף והפצת תוצרי מחקר. 

יוזמות בינלאומיות

יוזמות בינלאומיות פועלות לקידום מדע פתוח באמצעות קביעת מדיניות והנחיות משותפות. בין היוזמות הבולטות ניתן למנות את קידום עקרונות FAIR לניהול נתונים ואת Plan S, המקדמת הנגשה פתוחה של מחקרים במימון ציבורי. 

דרישות מממנים

קרנות מחקר רבות, בעולם, מחייבות כיום הנגשה פתוחה של תוצרי מחקר. הדרישות כוללות, בין היתר, פרסום בגישה פתוחה, שיתוף נתוני מחקר והכנת תוכניות לניהול נתונים. 

פיתוח תשתיות

לצד מדיניות והנחיות, מתפתחות תשתיות מחקר פתוחות, התומכות ביישום מדע פתוח. תשתיות אלו כוללות מאגרים לשיתוף פרסומים, נתונים וקוד, וכן פלטפורמות מחקר שיתופיות כגון European Open Science Cloud (EOSC), המאפשרות גישה, ניהול ושימוש חוזר בתוצרי מחקר.

מודלים פתוחים של פרסום

 ניכרת מגמה של מעבר ממודלים מסורתיים למודלים פתוחים יותר של מחקר ופרסום. מגמה זו מתבטאת, בין היתר, בהתרחבות הפרסום בגישה פתוחה, בשיתוף מוקדם של ממצאים באמצעות Preprints, ובפיתוח פלטפורמות פרסום פתוחות, כגון F1000Research ו- Open Research Europe (ORE), המשלבות פתיחות בתהליך הפרסום ובביקורת העמיתים.

שינויים בהערכת המחקר

התרחבות המדע הפתוח מלווה גם בשינוי באופן שבו מוערכים מחקר, חוקרים ומוסדות. גישות להערכת מחקר אחראית (Responsible Research Assessment) מבקשות לצמצם הסתמכות על מדדים כמותיים, כגון Journal Impact Factor, ולהרחיב את ההכרה באיכות המחקר ובמגוון תוצריו. DORA (San Francisco Declaration on Research Assessment), מהיוזמות המרכזיות בתחום, קוראת להעריך את איכות המחקר ואת תרומתם של חוקרים על בסיס תוכן המחקר והישגיו, ולא על בסיס מדדי כתב העת שבו פורסם.

חשוב לדעת: 
יישום עקרונות המדע הפתוח משתנה בין מדינות, גופי מימון ותחומי מחקר. הדרישות עשויות להיות שונות בהתאם לגוף המממן, לכתב-העת ולתחום הדעת.

מדע פתוח בישראל

בשנים האחרונות ניכרת התרחבות בפעילות לקידום המדע הפתוח בישראל. מוסדות להשכלה גבוהה וגופים לאומיים פועלים לפיתוח תשתיות ושירותים, לקידום יוזמות ולחיזוק השתלבותה של מערכת המחקר הישראלית במגמות המדע הפתוח בעולם.

המדיניות

נכון להיום, בישראל טרם גובשה מדיניות לאומית מחייבת ומקיפה בנושא המדע הפתוח, החלה על כלל המחקר במימון ציבורי. לצד זאת, ות"ת/מל"ג פרסמו את "חזון המדע הפתוח בעידן הענן", המציג עקרונות וכיוונים לקידום המדע הפתוח במערכת ההשכלה הגבוהה.

גם בקרב גופי המימון בישראל אין כיום מדיניות אחידה בנושא המדע הפתוח. במסלולים ייעודיים מסוימים קיימות דרישות הנוגעות להיבטים של מדע פתוח, כגון יישום עקרונות FAIR והכנת תוכנית לניהול נתונים (DMP), אולם בקרנות המחקר המרכזיות טרם אומצה מדיניות רוחבית המחייבת פרסום בגישה פתוחה או שיתוף נתוני מחקר.

תשתיות ושירותים

בשנים האחרונות התפתחו בישראל תשתיות ושירותים התומכים בניהול המחקר וביישום היבטים שונים של מדע פתוח, ובהם:

• מערכות CRIS: אוניברסיטאות המחקר בישראל מפעילות מערכות לניהול מידע מחקרי (Current Research Information System-CRIS), המאפשרות איסוף, ניהול, ריכוז והצגה של מידע על חוקרים ותוצרי מחקר.
• פורטל המחקר הישראלי: מרַכז מידע ממערכות ה- CRIS של אוניברסיטאות המחקר בישראל ומאפשר חיפוש וגישה למידע על חוקרים ותוצרי מחקר.
• הסכמי Read & Publish: מלמ"ד (המרכז לשירותי מידע דיגיטליים) מנהל הסכמים עם מו"לים ברחבי העולם, במטרה לאפשר לחוקרים במוסדות החברים בו לפרסם מאמרים בגישה פתוחה בתנאים שנקבעו בהסכמים.
• OpenAIRE: אוניברסיטת בר־אילן חברה ב- OpenAIRE ומשמשת כנציגות הלאומית (NOAD) של הארגון בישראל. OpenAIRE היא תשתית ורשת אירופית לקידום מדע פתוח, המספקת שירותים, כלים ותמיכה לחוקרים, מוסדות וגופי מימון.
• קונסורציום ORCID הארצי: מקדם את השימוש במזהה ORCID במוסדות המחקר בישראל ואת זיהוים העקבי של חוקרים וקישורם לתוצרי המחקר שלהם.

השתלבות בזירה הבינלאומית

השתתפות חוקרים ישראלים בתוכניות מחקר בינלאומיות, ובהן Horizon Europe, מחזקת את השתלבותה של מערכת המחקר בישראל במגמות המדע הפתוח בעולם. חוקרים המקבלים מימון מתוכניות ומגופי מימון בינלאומיים נדרשים לעמוד בדרישות המדע הפתוח שלהם, הכוללות בדרך כלל פרסום בגישה פתוחה, ניהול ושיתוף נתוני מחקר בהתאם לעקרונות FAIR והכנת תוכנית לניהול נתונים (DMP).

אתגרים

 לצד ההתפתחות בתשתיות ובשירותים, יישום המדע הפתוח בישראל עדיין אינו אחיד בין המוסדות ובין תחומי המחקר השונים. בין האתגרים המרכזיים: גיבוש מדיניות לאומית שתספק מסגרת מערכתית לקידום המדע הפתוח, הרחבת שירותי התמיכה וההדרכה לחוקרים, המשך פיתוח תשתיות מתאימות, קידום שיתוף של תוצרי מחקר והטמעת עקרונות ופרקטיקות של מדע פתוח כחלק מתהליך המחקר.