מילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
| א | אונטולוגיה (Ontology): ייצוג מובנה ופורמלי של המושגים והקשרים בתחום ידע מסוים." אונטולוגיה מסייעת לארגון, להבנה, לשיתוף ולעיבוד של מידע, ותומכת ביצירת שפה משותפת בין אנשים, מערכות מחשב ומאגרי מידע. | אוצרוּת נתונים (Data Curation): תיעוד מתמשך של נתונים דיגיטליים, שמטרתו שמירה על אבטחתם, נגישותם וקלות איתורם לאורך זמן. התהליך מלווה את הנתונים לאורך מחזור חייהם, וכולל פעולות כגון בחירה, הערכה, שימור ולעיתים גם שינוי פורמט, כדי לשמור על ערכם ולמנוע התיישנות טכנולוגית. | |
| אמברגו (Embargo): תקופת זמן שבה הגישה לפרסום או לנתוני מחקר מוגבלת ואינה פתוחה לציבור, אלא רק בתשלום או באמצעות גישה מוסדית. לאחר סיום תקופה זו, ניתן להפוך את התוכן לזמין בגישה פתוחה, לרוב באמצעות הפקדה במאגר במסגרת גישה פתוחה ירוקה (Green Open Access). את תקופת האמברגו קובע לרוב המו"ל. משך האמברגו משתנה מתחום לתחום. | אנונימיזציה (Anonymization): תהליך עיבוד של נתונים, שבמסגרתו פרטי זיהוי האדם נמחקים או מטושטשים, כדי שאי-אפשר יהיה לזהותו, גם לא בעזרת מידע נוסף. תהליך זה הוא בלתי הפיך. | ||
| אפקט חומת התשלום הכפולה (Double Dipping): תופעה שבה מו"ל אקדמי גובה תשלום כפול עבור אותו התוכן, פעם אחת מהמוסד האקדמי עבור דמי המנוי השנתיים, ופעם שנייה מהחוקרים עצמם כדמי עיבוד מאמר (APC) כדי להפוך מאמר ספציפי לפתוח לציבור (Open Access). | אִרכּוב עצמי (Self-Archiving): המחברים מפקידים את הפרסומים המדעיים במאגרים פתוחים, כדי להנגיש אותם לציבור הרחב. על פי רוב פעולה זו כפופה לתנאים משפטיים ולמדיניות המו"לים (למשל הגדרת תקופות אמברגו ורשיון שימוש). | ||
|
|
| |
| ג | גישה פתוחה מסוג היברידי (Hybrid Open Access): במודל זה כתב-עת הפועל במודל מנויים מאפשר למחברים לפרסם מאמרים בודדים בגישה פתוחה, בדרך כלל בתמורה לתשלום דמי עיבוד מאמר (APC). מאמרים אלה זמינים לקריאה חופשית, בעוד ששאר תכני כתב-העת נגישים רק למנויים. | גישה פתוחה מסוג ברונזה (Bronze Open Access): מאמר זמין לקריאה חופשית באתר המו"ל, אך ללא רישיון פתוח ברור, אשר יאפשר שימוש חוזר בתוכן, ולכן, ככלל, אינו משויך לקטגוריית הגישה הפתוחה המלאה. | |
| גישה פתוחה מסוג זהב (Gold Open Access): במודל זה המאמרים המדעיים זמינים לציבור באופן חופשי באתר האינטרנט של כתב-העת מיד עם פרסומם. את עלויות הפרסום מממנים לרוב המחברים, מוסדות המחקר או גופי מימון (אך לא הקוראים). | גישה פתוחה מסוג יהלום (Diamond Open Access): מודל של פרסום בגישה פתוחה, שבו המאמרים זמינים ללא תשלום למחברים ולכלל הקוראים. פרסום זה ממומן על פי רוב באמצעות מוסדות אקדמיים, ארגונים או מענקים, ואינו כולל דמי פרסום (APC). | ||
| גישה פתוחה מסוג ירוק (Green Open Access) המכונה גם ארכוב עצמי (Self-Archiving): במודל זה המחברים מנגישים את עבודתם באמצעות הפקדת עותק של הפרסום במאגר מקוון, כגון מאגר מוסדי או תחומי. הגרסה המופקדת היא לרוב זו שאושרה לפרסום, והגישה אליה עשויה להיפתח לציבור באופן מידי או לאחר תקופת אמברגו שקבע המו"ל. מוסדות אקדמיים רבים תומכים במסלול זה באמצעות מאגרים מוסדיים ושירותי סיוע לחוקרים. לדוגמה, באוניברסיטת בר־אילן אפשר להפקיד פרסומים במאגר המוסדי, המהווה חלק ממערכת ה־CRIS, בסיוע צוות מדע פתוח. | גרסה ראשונית (Preprint): גרסה של מאמר מדעי לפני שהועבר לביקורת-עמיתים. לעיתים, גרסה זו מופצת או מופקדת במאגרי קְְדם־דפוס (preprint), לצורך שיתוף מוקדם של ממצאי המחקר. | ||
| גרסה שהתקבלה לפרסום (Accepted version or Author Accepted Manuscript AAM): גרסה של מאמר מדעי שאושרה לפרסום לאחר ביקורת-עמיתים, ובה כל התיקונים הנדרשים שעלו בתהליך ההערכה. גרסה זו מציגה את התוכן הסופי של המאמר, אך אינה כוללת את העיצוב שקבעה ההוצאה לאור (לוגו, עימוד, פרטי פרסום סופיים, ועוד). | גרסת הרשומה הסופית (Version of Record): הגרסה הרשמית והסופית של מאמר מדעי כפי שמפרסם המו"ל, לאחר ביקורת-עמיתים, עריכה ועימוד. גרסה זו כוללת את כל פרטי הפרסום (כגון מספר כרך וגיליון, מספר עמודים ולעיתים גם מזהה דיגיטלי DOI). זוהי הגרסה הרשמית והתקֵפה לצורך ציטוט והפניה.
| ||
| ד | דמי עיבוד מאמר (Article Processing Charge, APC): תשלום שלעיתים נגבה מחוקרים או ממוסדות מחקר לצורך פרסום מאמר בכתב-עת, במיוחד במסגרת פרסום בגישה הפתוחה. התשלום מיועד לכיסוי עלויות תהליכי הפרסום, כגון עריכה, ניהול ביקורת-עמיתים, הפקה והנגשה של המאמר לציבור. | דמי עיבוד ספר (Book Processing Charge, BPC): תשלום שגובה המו"ל ממחברי הספרים או מעורכי הספרים (או ממוסדות המחקר), לצורך פרסום ספר בגישה פתוחה. התשלום נועד לכסות עלויות כגון עריכה, הפקה, הפצה והנגשה של הספר לציבור. גובה התשלום משתנה על פי תחום הספר וזהות המוציא לאור. | |
| ה | הסכמים טרנספורמטיביים (Transformative Agreements): הסכמים בין מוסדות אקדמיים או ספריות לבין מו"לים, שמטרתם לשנות את מודל הפרסום האקדמי ממודל המבוסס על מנויים למודל של גישה פתוחה (Open Access). הסכמים אלה, המכונים גם “קריאה ופרסום” (Read-and-Publish), מחברים לכדי חוזה אחד את התשלום עבור גישה לתכנים ואת התשלום עבור פרסום בגישה פתוחה. במסגרת זו, חוקרים יכולים לפרסם מאמרים בגישה פתוחה ללא תשלום ישיר, מכיוון שהמוסד האקדמי מכסה את העלויות כחלק מההסכם. | הצהרת סן פרנסיסקו להערכת מחקר (San Francisco Declaration on Research Assessment, DORA): יוזמה בינלאומית הקוראת לשיפור דרכי הערכת המחקר ותוצריו. ההצהרה ממליצה שלא להסתמך על מדדי ציטוט של כתבי עת, כגון Impact Factor, כמדד בלעדי להערכת איכותם של מאמרים, חוקרים או מוסדות מחקר. | |
| ז | זכויות יוצרים (Copyright): זכויות משפטיות המוענקות ליוצרים על יצירותיהם המקוריות, ובכלל זה לחוקרים על מאמרים, ספרים ותוצרי מחקר כתובים או חזותיים. זכויות אלו מאפשרות ליוצרים לשלוט בהעתקה, בהפצה ובשימוש בעבודתם, ולקבוע באילו תנאים הדבר יתאפשר. בעולם האקדמי* מועברות זכויות אלו לעיתים קרובות למוציאים לאור (מו"לים) כחלק מהסכמי הפרסום, או מוענקות לציבור הרחב באמצעות רישיונות שימוש פתוחים כגון Creative Commons.
| ||
| ח | חומת תשלום (Paywall): מנגנון דיגיטלי המגביל גישה למאמרים אקדמיים, ודורש תשלום או מנוי לצורך קריאה או הורדה שלהם. | ||
| י | יועץ נתוני מחקר (Data Steward): איש מקצוע במוסד האקדמי הממונה על הכוונת החוקרים והנחייתם בסוגיות הניהול הנכון, היעיל והאחראי של נתוני המחקר שלהם. היועץ מסייע לחוקרים החל בשלב כתיבת תוכנית ניהול הנתונים (DMP), מייעץ בנושאי אבטחה, אתיקה ותיעוד, ומכוון להפקדת הנתונים במאגרים המתאימים. בכך הוא מתווך בין פעילות המחקר לבין התשתיות והשירותים הטכנולוגיים של המוסד. | ||
| כ | כתבי-עת טורפים (Predatory Journals): כתבי-עת פסאודו-אקדמיים, המציגים עצמם כפרסומים אקדמיים לגיטימיים, אך אינם עומדים בסטנדרטים המקובלים של פרסום מדעי, ואף מציגים מצג-שווא בדבר נוהלי עבודתם; לדוגמה, טענות כוזבות לקיומה של ביקורת-עמיתים, הסתרת מידע על דמי עיבוד מאמרים (APC), הצגת מידע מטעה לגבי חברי מערכת כתב-העת, וכן הפרות של כללי אתיקה מדעית וזכויות יוצרים. | ||
| מ | מאגר הפקדה (Repository): מאגר דיגיטלי לאחסון, לשימור ולהנגשת פרסומים מדעיים או נתונים מחקריים, לרוב במסגרת הגישה הפתוחה. לדוגמה, ונתונים ללא קשר לשיוך המוסדי שלהם. | מאגר הפקדה מוסדי (Institutional Repository): מאגר הפקדה המנוהל בידי מוסד אקדמי או מחקרי, ומשמש לאחסון ולהנגשה של פרסומים ונתונים של חוקרי המוסד. | |
| מאגר הפקדה נושאי (Subject Repository): מאגר המתמקד בתחום המחקר המסוים, ומאפשר לחוקרים להפקיד בו פרסומים ונתונים ללא קשר לשיוך המוסדי שלהם. | מאגר לאיתור מדיניות פתוחה (Open Policy Finder, נקרא בעבר Sherpa Romeo): כלי מידע חינמי מקוון, המסייע לחוקרים לנווט במדיניות פרסום בגישה הפתוחה. הכלי מספק מידע עלדרישות מו"לים וגופים מממנים, כולל מודלים של כתבי-עת (גישה פתוחה זהב, ירוק או היברידי) ומדיניות הפקדה במאגרים. הכלי, אשר מספק ארגון Jisc , מסייע לחוקרים להבין היכן וכיצד ניתן להנגיש את מחקריהם בגישה הפתוחה. | ||
| מאמר שהוגש לפרסום: ע"ע גרסה ראשונית | מגה כתב-עת (Mega Journal): סוג כתב-עת אקדמי רחב היקף, המפרסם מספר גדול מאוד של מאמרים מתחומים מגוונים, תוך התמקדות בעיקר באיכות המתודולוגית של המחקר. כתבי-עת מסוג זה פועלים לרוב בגישה פתוחה, ומאפשרים פרסום מהיר והנגשה רחבה של תוצאות המחקרים. | ||
| מדדי הערכה אלטרנטיביים (Altmetrics): מדדים העוקבים בזמן אמת אחר מידת התפוצה, האזכור וההשפעה של מחקר במרחב הדיגיטלי. מדדים אלו כוללים מעקב ברשתות חברתיות, בכלי התקשורת, בבלוגים ובמסמכי מדיניות, וכן מעקב אחר היקף ההורדות, השיתופים והשמירות בכלי נהול ציטוטים (זאת בניגוד למדדי ציטוט מסורתיים הבוחנים רק ציטוטים פורמליים בכתבי עת שפיטים). | מדיניות נתונים (Data Policy): מערך של כללים והנחיות המסדירים את הניהול, השימוש, השיתוף והשמירה של נתונים, במיוחד בהקשר מחקרי. מדיניות נתונים נקבעת בידי מוסדות, גופי מימון או כתבי-עת, ומגדירה דרישות כגון שיתוף נתונים, אבטחת מידע, עמידה בהיבטים משפטיים ואתיים שונים, וניהול נתונים לאורך מחזור חייהם. | ||
| מדע אזרחי (Citizen Science): תפיסת עולם המעודדת מעורבותם של אנשים שאינם אנשי מחקר מקצועיים בפעילות המדעית, ומאפשרת לציבור הרחב לקחת חלק במחקר ולתרום ליצירת ידע. המדע האזרחי בא לידי ביטוי לרוב בשלב איסוף הנתונים, אך עשוי לכלול גם שלבים נוספים, כגון הגדרת שאלות מחקר, ניתוח ופרשנות תוצאות והפצת הידע. | מדע פתוח (Open Science): גישה לביצוע ולהפצה של מחקר מדעי, המבוססת על שקיפות, שיתוף ונגישות. הגישה מעודדת שיתוף של נתונים, פרסומים, קוד ותוצרי מחקר נוספים, במטרה להרחיב את הגישה לידע, לאפשר שימוש חוזר בו ולהאיץ את התקדמות המחקר. | ||
| מדריך לכתבי עת פתוחים (Directory of Open Access Journals, DOAJ): מאגר מקוון המרכז מידע על כתבי עת אקדמיים בגישה פתוחה, שעברו תהליך סינון ומבוססים על עמידה בסטנדרטים של איכות ושקיפות בפרסום מדעי. המאגר מאפשר לאתר כתבי עת בגישה פתוחה, ותומך בקידום פרסום מדעי אמין ונגיש. | מדריך למאגרי הפקדה פתוחים (Directory of Open Access Repositories, DOAR): מאגר מקוון המרכז מידע על מאגרי הפקדה בגישהפתוחה ברחבי העולם. המאגר כולל רשימה מאומתת של מאגרים מוסדיים ונושאיים, ומספקמידע על תחומי הכיסוי, סוגי התוכן והמדיניות של כל מאגר הפקדה. | ||
| מזהה ORCID: מזהה דיגיטלי אישי וקבוע המבחין בין חוקרים ומקשר בינם לבין תוצרי פעילותם המחקרית. המזהה מסייע בייחוס ובהכרה בתרומות מחקריות, מפחית טעויות בזיהוי חוקרים ותומך בניהול מידע מחקרי בין מערכות שונות. | מזהה אובייקט דיגיטלי (Digital Object Identifier, DOI): מזהה ייחודי וקבוע הניתן לפרסומים ולמשאבים דיגיטליים, המאפשר לאתרם ולגשת אליהם באופן אמין לאורך זמן. המזהה מקושר לרשומת מידע על הפרסום כך שגם אם מיקומו באינטרנט משתנה, ניתן להמשיך לאתר אותו באמצעות מזהה זה. | ||
| מזהה מתמשך (Persistent Identifier, PID): מזהה ייחודי וקבוע הניתן לפריטים דיגיטליים – פרסומים, נתונים, חוקרים ועוד - ומאפשר לאתרם באופן יציב לאורך זמן. המזהה נשאר קבוע גם כאשר מיקומו של המשאב משתנה, ותומך בניהול, בקישור ובשיתוף המידע בין מערכות שונות. דוגמאות נפוצות הן DOI לפרסומים (ע"ע) ו- ORCID לזיהוי חוקרים (ע"ע). | מחזור חיי הנתונים (Data Life Cycle): פרק הזמן שבו נתונים נוצרים, מנוהלים ומשמשים לאורך קיומם. מחזור זה מתאר את זרימת הנתונים משלב התכנון, דרך האיסוף, העיבוד והניתוח, ועד לשימור לטווח ארוך, השיתוף והשימוש החוזר. | ||
| מטא־דאטה (Metadata): מידע המתאר נתונים או משאבים דיגיטליים (“מידע על מידע”), כגון נתונים ביבליוגרפיים המשמשים לזיהוי, חיפוש ואיתור של מערכי נתונים, פרסומים ותוצרי מחקר. מטא־דאטה מסייע לארגן, לאתר, להבין ולהשתמש בנתונים בצורה יעילה. | מערכת מידע למחקר (Current Research Information System, CRIS): מערכת דיגיטלית לניהול ואיסוף מידע על פעילות מחקרית, כגון פרסומים ונתונים, מענקים ופעילות אקדמית של חוקרים. המערכת משמשת לארגון, מעקב והנגשה של מידע מחקרי. באוניברסיטת בר־אילן משמשת מערכת ה־CRIS גם כמאגר ההפקדה המוסדי לפרסומים בגישה פתוחה. | ||
| נ | נוסח לאחר שיפוט (Post Print): ע"ע גרסת המחבר שהתקבלה לפרסום | ניהול נתוני מחקר (Research Data Management, RDM): מכלול התהליכים, השירותים והמדיניות לניהול נתוני מחקר לאורך מחזור חיי המחקר. ניהול נתוני המחקר מקיף את התכנון, האיסוף, הארגון, האחסון, האבטחה, התיעוד, השימור ושיתוף הנתונים, ומבטיח עמידה בדרישות משפטיות ואתיות. ניהול נתוני מחקר תקין הוא חלק חיוני מהמחקר, ולעיתים נדרש גם על ידי גופי המימון. | |
| ניהול נתונים אחראי (Data Stewardship): גישה לניהול נתונים המדגישה יצירה, איסוף, ניהול ושימוש בנתונים באופן אתי ואחראי לאורך זמן, במטרה להבטיח איכות, עמידה בסטנדרטים, אבטחה ונגישות, כך שיוכלו לשרת קהלים רחבים ולתרום לטובת הציבור. ניהול נתונים אחראי מיושם ברמות שונות, ממערכות וארגונים ועד לרמת מערך נתונים בודד. גישה מחזקת אמון הציבור ומקדמת אחריות ומקדמת שקיפות ואחריותיות (Accountability). | נתונים גולמיים (Raw Data): נתונים כפי שנאספו במקור, בטרם עברו עיבוד לצורך יצירת משמעות. נתונים אלה מהווים בסיס לארגון ולניתוח, שבאמצעותם ניתן להפיק מידע. לאחר העיבוד, נתונים גולמיים עשויים להישמר במאגרי נתונים, המאפשרים גישה אליהם ושימוש בהם בדרכים שונות. | ||
| נתונים פתוחים (Open Data): נתונים ותכנים הזמינים ונגישים לציבור הרחב ללא עלות, באופן המאפשר לכל אדם להשתמש בהם, לעבד להתאים ולשתף אותם. השימוש בנתונים אלו מוסדר באמצעות רישיון פתוח, המאפשר שימוש חוזר והפצה מחדש תחת מגבלות מינימליות בלבד (כגון חובת ייחוס/קרדיט). | נתונים רגישים (Sensitive Data): נתונים שיש להגן עליהם מפני גישה לא מורשית, בשל הסיכון לפגיעה בפרטיות, בביטחון או באינטרסים מסחריים. במחקר, הם כוללים בין היתר מידע מזהה אישי, מידע בריאותי ומידע חסוי אחר. | ||
| נתונים שעברו הַכְנָיָה (Pseudonymised Data): נתונים שבהם פרטי הזיהוי הישירים של המשתתפים הוחלפו במזהים מלאכותיים (כגון קודים או מספרים סידוריים), במטרה להגן על פרטיותם ואבטחת המידע. בשיטה זו לא ניתן לזהות את האדם באופן ישיר, אך בשונה מאנונימיזציה מלאה, ניתן לשחזר את הזהות המקורית בעזרת מידע נוסף (מפתח קידוד) המוחזק בנפרד ובאופן מאובטח. | |||
| ס | סקירת-עמיתים פתוחה (Open Peer Review): מודל של ביקורת-עמיתים שבו מתקיימת שקיפות בתהליך ההערכה של מאמרים מדעיים. השקיפות יכולה להתבטא בפרסום זהות הסוקרים, פרסום חוות הדעת, או פתיחת התהליך להשתתפות רחבה יותר של קהילת החוקרים. מודל זה נועד להגביר אמון, אחריות ושקיפות בתהליך הפרסום המדעי. | ||
| ע | ענן המדע הפתוח האירופי (European Open Science Cloud, EOSC): תשתית אירופית המאפשרת לחוקרים גישה ושיתוף של נתונים ושירותי מחקר בסביבה דיגיטלית משותפת. התשתית תומכת בשיתוף פעולה בין מדינות ותחומי מחקר שונים, ומקדמת שימוש חוזר בנתונים במסגרת מדע פתוח. | עקרונות FAIR (FAIR Principles): עקרונות לניהול ושיתוף נתונים מחקריים, שמטרתם להבטיח כי הנתונים יהיו ניתנים לאיתור (Findable), נגישים (Accessible), מתאימים לשילוב עם נתונים ממערכות אחרות (Interoperable) וניתנים לשימוש חוזר ((Reusable. עקרונות אלה מנחים את ארגון הנתונים, התיעוד וההנגשה, ותומכים בשימוש יעיל, שקוף ואחראי במידע מחקרי. | |
| צ | ציטוט נתונים (Data Citation): הפרקטיקה של מתן קרדיט והפניה למערכי נתונים (Datasets), תוך שימוש במזהה קבוע (כמו DOI), כדי להכיר בנתונים כתפוקה מחקרית לגיטימית. כל זאת בדומה לציטוט מאמרים. | ||
| ק | קובץ Readme (Readme File): קובץ טקסט המצורף לפרויקט או למערך נתונים, המספק מידע בסיסי על תוכנו. הקובץ מציג תיאור של הנתונים או הפרויקט ובכלל כך מבנה הקבצים, ומציג הנחיות לשימוש, ומידע נוסף המסייע למשתמשים להבין ולהשתמש בהם. | קובץ קריא-למכונה (Machine-Readable File): קובץ בפורמט המאפשר עיבוד אוטומטי על ידי מחשב, ללא אובדן משמעות של הנתונים. | |
| ר | רישום מוקדם (Preregistration): פרקטיקה שבה חוקרים רושמים ומפרסמים את שאלות המחקר, ההשערות, המערך המחקרי ותוכנית הניתוח הסטטיסטי שלהם במאגר ציבורי לפני תחילת איסוף הנתונים. מטרת הרישום היא למנוע הטיות בשלב ניתוח התוצאות, כגון P-hacking מניפולציה של הניתוח הסטטיסטי במטרה "לאלץ" קבלת תוצאה מובהקת ובכך להעלות משמעותית את אמינות הממצאים ותוקפם. | רישיון פתוח (Open license): רישיון משפטי המעניק לציבור הרחב רשות להשתמש, לשתף ולעיתים אף לעבד תוצרי מחקר, בכפוף לתנאים מוגדרים מראש. הרישיון מאפשר שימוש חוזר בתוכן תחת מגבלות מינימליות, ומהווה כלי מרכזי במדע פתוח. הדוגמה הנפוצה ביותר באקדמיה היא מערכת הרישיונות של Creative Commons (ע"ע). | |
רישיונות קריאייטיב קומונס (Creative Commons lisences): מערכת של רישיונות פתוחים סטנדרטיים, המאפשרת ולחוקרים לשתף את עבודתם (מאמרים, נתונים וכו') תוך קביעת תנאי השימוש בהם. הרישיונות מגדירים אילו שימושים מותרים – כגון העתקה, הפצה, שינוי או שימוש מסחרי – ותחת אילו מגבלות, שהבסיסית שבהן היא מתן קרדיט (ייחוס/Attribution) ליוצר המקורי. הסוגים הנפוצים ביותר בעולם האקדמי:
| |||
| ש | שיתוף נתונים (Data Sharing): הנגשה של נתוני מחקר באופן המאפשר גישה אליהם, שימוש חוזר בהם וניתוח נוסף שלהם. שיתוף נתונים תומך בשקיפות, בשחזור תוצאות מחקר ובקידום השימוש בידע שנוצר במחקר, ומהווה מרכיב מרכזי במדע הפתוח ובניהול נתוני מחקר. | שמירת זכויות (Rights Retention): עיקרון המאפשר לחוקרים לשמור בידיהם זכויות מסוימות לשימוש, להפצה ולהנגשה של פרסומיהם, גם לאחר פרסומם בכתבי עת, במקום להעבירן במלואן למו"ל. עיקרון זה נדרש לעיתים במסגרת מדיניות של גופי מימון, ומאפשר לחוקרים להנגיש את פרסומיהם בגישה פתוחה ולעמוד בדרישות מדיניות מדע פתוח. | |
| ת | תאימות בין־מערכתית (Interoperability): היכולת של מערכות שונות לעבוד יחד, להשתמש ולשתף נתונים ביניהן - על בסיס הגדרות, סיווגים ושיטות עבודה אחידים, וכן באמצעות טכנולוגיות תואמות המאפשרות גישה ושימוש משותף בנתונים. | תוכנה פתוחה וקוד פתוח (Open Source / Open Software): פיתוח ושיתוף של קוד תוכנה או סקריפטים ששימשו לניתוח הנתונים במחקר, תחת רישיון המאפשר לכל אחד לצפות, לשנות ולהשתמש בהם (למשל, שימוש ב-GitHub או GitLab). | |
| תוכנית S (Plan S): יוזמה בינלאומית של גופי מימון מחקר, המבטיחה כי פרסומים המתקיימים בזכות מימון ציבורי יהיו זמינים בגישה פתוחה מלאה ומיידית. התוכנית קובעת כי מאמרים כאלה יתפרסמו בכתבי-עת בגישה פתוחה, במאגרים פתוחים או תחת רישיון פתוח, במטרה להבטיח נגישות רחבה לידע מחקרי ולהאיץ את התקדמות המדע. | תוכנית לניהול נתונים (Data Management Plan, DMP): מסמך המתאר כיצד נתוני מחקר ינוהלו לאורך מחזור חייהם, משלב התכנון ועד לשימור, השיתוף והשימוש חוזר. התוכנית מסייעת להבטיח ניהול יעיל, אחראי ושקוף של נתוני המחקר, .ויש שגופי מימון דורשים את הכנתה והגשתה כתנאי לקבלת מענק. | ||
