שיתוף נתוני מחקר

מהם נתוני מחקר (Research Data)?

נתוני מחקר (Research Data) הם כלל המידע הנאסף, נוצר, מעובד או מנותח במסגרת פעילות מחקרית, ומשמש כבסיס לניתוח, לפרשנות ולביסוס ממצאי המחקר. לנתונים אלו  מגוון רחב של פורמטים וסוגים, בהתאם לתחום הדעת, לשיטות המחקר ולכלי האיסוף והניתוח.

נתוני מחקר עשויים לכלול, בין היתר:

• נתונים כמותיים, כגון מדידות, סקרים ונתונים סטטיסטיים 
• נתונים איכותניים, כגון ראיונות, תצפיות ותיעוד מילולי
• תמונות, סרטונים והקלטות 
• נתוני מעבדה, נתוני חיישנים ומודלים חישוביים 
• קוד תוכנה ותוצרי ניתוח נתונים 

סוגי נתוני מחקר 

נהוג להבחין בין סוגים שונים של נתוני מחקר, בהתאם לאופי הנתונים ולשימוש בהם

• נתונים כמותיים / איכותניים – נתונים מספריים, לעומת טקסטים, ראיונות, תצפיות וחומרים איכותניים אחרים.
   
• נתונים מובְנים / לא־מובנים – נתונים המאורגנים בטבלאות או במאגרי מידע סדורים, לעומת מסמכים, תמונות, קובצי שמע, וידאו או מדיה אחרת.
   
• נתונים ראשוניים / משניים – נתונים שנאספו ישירות לצורך המחקר, לעומת נתונים קיימים שנעשה בהם שימוש חוזר לצורכי מחקר.
   
• נתונים גולמיים / מעובדים – הנתונים המקוריים כפי שנאספו, לעומת נתונים שעברו ניקוי, עיבוד, שילוב או ניתוח.
   
• נתונים רגישים / פתוחים – נתונים המחייבים הגבלות גישה מטעמים אתיים, משפטיים או רגולטוריים, לעומת נתונים הניתנים לשיתוף פתוח.
   

חשוב לדעת: נתונים וקוד משלימים זה את זה: פרסום נתוני המחקר לבדו אינו תמיד מספיק לשחזור המחקר או לאימות תוצאותיו. במקרים רבים נדרש גם הקוד המחקרי – סקריפטים, תוכנות או אלגוריתמים ששימשו לעיבוד הנתונים, לניתוחם ולהפקת התוצאות. לכן, אף שקוד מחקרי אינו סוג של נתוני מחקר, הוא מהווה תוצר מחקרי משלים, וכאשר ניתן לשתפו, הוא תורם לשקיפות, לשחזוריות ולשימוש חוזר במחקר. באתר זה מוקדש לנושא הקוד המחקרי פרק נפרד.

דרגות פתיחות שונות בשיתוף נתוני מחקר

מדרג הפתיחות של הנתונים כפוף לאופי הנתונים, למטרות המחקר ולהיבטים אתיים, משפטיים ורגולטוריים. 

• פתיחות מלאה: הנתוניםזמינים לציבור הרחב ללא מגבלות אתיות, משפטיות או מסחריות (בדרך כלל תחת רישיון פתוח).
   
• גישה מבוקרת (Controlled Access): הנתונים כוללים מידע רגיש (אישי, מסחרי או ביטחוני) ונשמרים במאגר מאובטח. הגישה אליהם מותנית באישור או בעמידה בתנאים מוגדרים.
   
• מטא־דאטה בלבד: הנתוניםעצמם חסויים מסיבות חוקיות או ביטחוניות, אך המידע המתאר אותם (המטא־דאטה) פתוח ומאפשר לדעת על קיומם ועל תנאי הגישה אליהם.
   

חשוב לדעת:  גם כאשר לא ניתן לשתף את הנתונים עצמם, ניתן לעיתים לשתף מטא־דאטה ותיעוד נלווה. כך אפשר לשמור על שקיפות מחקרית מבלי לפגוע בפרטיות, בסודיות או בדרישות רגולטוריות.

סוגי מאגרי הההפקדה 

הנגשת נתוני מחקר נעשית לרוב באמצעות מאגרי נתונים ייעודיים, המאפשרים אחסון, תיעוד, שיתוף ושימור ארוך-טווח.

ככלל, מאגרי הנתונים מתמיינים לשלוש קטגוריות: 

• מאגרים מוסדיים, בניהול אוניברסיטאות ומוסדות מחקר, המיועדים לשימור ולהנגשה של תוצרי המחקר של המוסד; 
   
• מאגרים תחומיים, המתמקדים בתחום מחקר מסוים ומספקים סטנדרטים מקצועיים מותאמים לקהילה המחקרית הרלוונטית;
   
• מאגרים כלליים, שהם  פלטפורמות רחבות לשיתוף נתונים מכל תחום מחקר (כגון Zenodo או. (Figshare  

כיצד בוחרים מאגר נתונים?  

מאגר הנתונים שבו יופקדו נתוני המחקר משפיע על אופן ניהולם, שיתופם ושימורם לאורך זמן. בחירה מושכלת של מאגר יכולה לסייע בהנגשת הנתונים לקהילה המחקרית, בעמידה בדרישות של גופי מימון וכתבי-עת, ובחיזוק האפשרות לעשות בהם שימוש בעתיד. בעת בחירת מאגר נתונים מומלץ לשקול כמה היבטים מרכזיים:

• התאמה לתחום המחקר
  בתחומים רבים קיימים מאגרים ייעודיים, הכוללים סטנדרטים מקצועיים, שדות תיאור (מטא־דאטה) מותאמים וקהל משתמשים רלוונטי. הפקדה במאגר תחומי עשויה להגביר את החשיפה לנתונים ואת השימוש בהם בתוך הקהילה המחקרית
   
• דרישות של גופי מימון וכתבי-עת
  קרנות מחקר וכתבי-עת מסוימים מחייבים הפקדת נתונים במאגרים ייעודיים או במאגרים העומדים בדרישות מסוימות של נגישות, תיעוד ושימור
   
• אפשרויות שיתוף וגישה
  חשוב לבדוק האם המאגר מאפשר דרגות שונות של גישה, כגון גישה פתוחה, גישה מבוקרת או אמברגו זמני, בהתאם לרגישות הנתונים ולמדיניות המחקר
   
• מדיניות שימור לטווח ארוך
  מומלץ לבחור מאגר המתחייב לשימור הנתונים לאורך זמן ומספק תשתית יציבה לאחסון ולהנגשה עתידית
   
• תמיכה במטא־דאטה ובמזהים קבועים
  מומלץ לבחור מאגר התומך ביצירת מטא־דאטה תקנית ובהקצאת מזהים קבועים (Persistent Identifiers כגון DOI), המאפשרים קישור וציטוט של הנתונים
   
• רישוי ותנאי שימוש
  חשוב לבחון אילו אפשרויות רישוי מציע המאגר וכיצד ניתן להגדיר תנאים לשימוש חוזר בנתונים, בהתאם לצורכי המחקר והמגבלות הקיימות
   
• נפח וסוג הנתונים
  יש לוודא שהמאגר מתאים להיקף הנתונים ולסוגי הקבצים הנדרשים, במיוחד כאשר מדובר בקבצים גדולים, נתוני מולטימדיה או נתונים מורכבים
   
• עלויות 
  מומלץ לבדוק מראש, האם השימוש במאגר כרוך בתשלום (עלויות הפקדה או אחסון)

ציטוט נתונים (Data Citation)

בדומה לפרסומים מדעיים, ניתן לצטט גם נתוני מחקר באמצעות מזהים קבועים (Persistent Identifiers כגון DOI). ציטוט נתונים מכיר בנתוני המחקר כתוצר מדעי בפני עצמו, מעניק קרדיט ליוצרי הנתונים ומאפשר לעקוב אחר השימוש בהם.

ציטוט מסודר של נתונים תורם לשקיפות מחקרית, מאפשר מעקב אחר שימוש חוזר בנתונים, ומקל על איתורם ושילובם במחקרים נוספים.

היבטים משפטיים ואתיים

שיתוף נתוני מחקר מחייב התייחסות להיבטים משפטיים, אתיים ורגולטוריים, במטרה לאזן בין פתיחות מדעית לבין הגנה על פרטיות, זכויות וחובות מוסדיות. שיקולים אלו משפיעים על אופן ניהול הנתונים, תנאי הגישה אליהם והאפשרות לשתפם.

• זכויות יוצרים וקניין רוחני
  לפני שיתוף נתוני מחקר חשוב לבדוק למי שייכות הזכויות בנתונים, והאם קיימות מגבלות חוזיות, מוסדיות או מסחריות על השימוש והשיתוף  של הנתונים. במקרים מסוימים, הנתונים עשויים לכלול מידע שהתקבל מצד שלישי או להיות כפופים להסכמי שימוש.
   
• רישוי נתונים
  רישוי נתונים מגדיר את התנאים לשיתוף הנתונים ולעשיית שימוש חוזר בהם, לרוב באמצעות רישיונות פתוחים בינלאומיים  (כגון .(Creative Commons בחירת הרישיון המתאים קובעת כיצד ניתן לשתף, לצטט ולעשות שימוש בנתונים במחקרים עתידיים.
   
• פרטיות ואנונימיזציה
  במחקרים הכוללים מידע אישי או רפואי, יש להגן על פרטיות המשתתפים בהתאם לנהלי האתיקה ולדרישות החוק. אחד האמצעים המרכזיים הוא אנונימיזציה - תהליך של הסרת פרטים מזהים, ישירים או עקיפים, המאפשר שיתוף בטוח יותר של הנתונים.
  במחקרים שמעורבים בהם משתתפים אנושיים, חשוב לוודא כי טפסי ההסכמה-מדעת [Ys1] מתייחסים גם לאופן שמירת הנתונים ולאפשרות של שיתוף עתידי שלהם.
   
• מגבלות שיתוף
  לא כל נתוני המחקר ניתנים לשיתוף פתוח. מגבלות עשויות לנבוע משיקולים אתיים, משפטיים, מסחריים או ביטחוניים. במקרים כאל לעיתים ניתן לשתף מטא־דאטה בלבד, או לאפשר גישה מבוקרת לנתונים.