Journal Ranking and Evaluation

עברית

Journal ranking is based on statistical measures that examine the number of citations of articles/journals in later texts. The assumption is that the more an article is cited, the greater its impact on the research discourse.

The level of measurement of research impact is divided into three categories:

  • Measurements for evaluating journals
  • Measurements for evaluating articles
  • Measurements for evaluating authors

 In addition, new approaches have emerged in recent years, and alternative metrics (complementary or replacement) to traditional citation metrics have been developed. These alternative metrics (Altmetrics) examine impact through online activity, such as sharing and references on social media.

הערכת כתבי עת

מדדים להערכת כתבי עת מודדים את חשיבותם והשפעתם של כתבי עת על סמך הפרסומים והציטוטים שקיבלו המאמרים בכתב העת, מאפשרים השוואה בין כתבי עת לצורך בחירה בכתב העת בו נרצה לפרסם, השוואה בין ביצועי כתב העת ואיתור מגמות מחקריות, והערכת המאמרים בכתב עת נבחר.

impact factor


מקורות למדדים להערכת כתבי עת:

WoS: Journal Citation Reports (JCR)

WoS: Journal Citation Reports (JCR) הוא מאגר במנוי, מקבוצת מאגרי Clarivate למחקרים עדכניים ושפיטים בתחומים מגוונים. מפנה למאמרים מכתבי עת שפיטים בנוסף לסוגי פרסום נוספים. מספק מדדי ספירת ציטוטים ברמת המאמר (Journal Citation Indicator), ומדדים ברמת הערכת כתבי עת שמאמריהם מופיעים במאגר (Journal Impact factor). בנוסף, מאפשר קבלת נתונים מספריים וויזואליים של הציטוטים.

הערכת כתבי עת שמופתחו בקבוצת Web of Science Core Collection כולל מידע על דירוג, רביעון (Q) ואחוזון ה-JIF בהתבסס על ציון JIF לשנה מסוימת עבור כל קטגורית נושאים.

  • חיפוש לפי שם כתב העת, מספר ISSN ותחומי מחקר:
    תוצאות החיפוש יכילו מדדי הערכה סטטיסטיים ויזואליים. ניתן לדרג את התוצאות לפי מדד Impact Factor, וכן לדרג את כתב העת בין שאר כתבי העת של תחום המחקר.
  • סוגי מדדים במאגר JCR:
    • Impact factor: מדד כמותי המייצג את מספר הציטוטים הממוצע של פרסומים בתקופה מסוימת. המדד מאפשר להשוות בין כתבי עת שונים באותה קטגוריה/ דיסציפלינה. ערך מדד גבוה יותר מייצג כתב עת חשוב יותר שהשפיע על קהילת החוקרים בתחום ידע זה, מתוקף זה שהמאמרים שפורסמו בו זכו לתהודה רבה (ציטוטים רבים במאמרים אחרים). שימו לב! מכיוון שמדד IF מושפע ממספר גורמים, כגון: שנות הפרסום, תחום המחקר, סוגי מאמרים, שינויים בפורמט כתב העת ובכותר ושפת כתב העת, לא ניתן להשתמש ב IF ככלי היחידי לקביעת איכות כתבי עת.
    • Eigenfactor: חישוב ממוצע משוקלל הנותן משקל גבוה יותר לציטוטים, שמקורם בכתבי עת חשובים יותר.
    • Journal Citation Indicator: מדידת ההשפעה של כתב העת באמצעות נורמליזציה לפי תחומי מחקר שונים ולפי קצב הפרסום והציטוטים השונים שלהם. המדד מאפשר להשוות בין תחומים, שכן הוא לוקח בחשבון את המאפיינים הספציפיים של תחומים שונים ופרסומיהם. המדד מחושב עבור כל כתבי העת ב- Web of Science Core Collection , כולל כתבי עת שלא קיים עבורם IF. ערך של 1.0 מייצג ביצועים או השפעה ממוצעת, כאשר ערכים גבוהים מ -1.0 מציינים השפעת ציטוט גבוהה מהממוצע (2.0 כפולה מהממוצע) וערכים נמוכים מ -1.0 מציינים השפעה שהיא פחות מהממוצע.
    • דירוג רבעוני (Quartile): דירוג כתב עת נבחר לפי חלוקה לרבעונים, כאשר הרבעון הראשון: Q1 הוא הגבוה ביותר מסך הציטוטים שקיבל כתב העת בקטגורית המחקר.

 

Scopus: CiteScore, SJR, SNIP

CiteScore, SJR, SNIP אלו מדדים המבצעים נורמליזציה המאפשרת השוואה בין השפעת כתבי עת בין תחומים ותחומים נושאיים, שמופתחו במאגר Scopus.

  • Scopus: CiteScore
    מדד לממוצע הציטוטים שקיבלו כל הפריטים שפורסמו בכתב עת. מחושב רק עבור כתבי עת הממופתחים במאגר Scopus, ומחושב בפרק זמן של ארבע שנים. בחירה באפשרות Sources לחיפוש לפי תחומי מחקר, שם כתב העת, של המו"ל ומספר ISSN. לקבלת מדדי הערכה, הקישו על שם כתב העת מתוך תוצאות החיפוש. בחיפוש כתבי עת לפי תחומי מחקר, בחרו באפשרות: Subject Area וסמנו את תחומי המחקר הרלוונטיים מתוך האינדקס.
  • SJR = SCImago Journal Rank
    חיפוש לפי שם כתב עת, מספר ISSN או שם המו"ל. מספק מידע על SJR ובעיקר על רבעון כתבי עת שמופתחו ב Scopus. מספק מדדי הערכה ויזואליים, כולל השוואה בין ציטוטים עצמיים לציטוטי מחברים.
  • Scopus: SNIP = Source Normalized Impact per Paper
    מחשב הבדלים ספציפיים בדפוס הציטוט בתחומים שונים, לפי חלון ציטוט של 3 שנים. מבטא את היחס בין ממוצע הציטוט של מקור מסוים לפוטנציאל הציטוט: מספר הציטוטים המוערך שכתב עת יקבל בקטגורית הנושאים שלו.
     

 

 

יתרונות הדירוג וחסרונותיו

יתרונות

  • בחירת כתבי עת: מאפשר לחוקרים להחליט באיזה כתבי עת מובילים כדאי לפרסם את מאמריהם לשם חשיפה מְרַבִּית בשדה המחקר.
  • תרומה למוניטין כתב העת: הצלחתו של כתב העת תורמת לפרסומו ולהעלאת יוקרתו של המו"ל.
  • החברות במערכת כתב עת מוביל מעצימה את תחושת הערך האישי.
  • בחירת מאמרים איכותיים: מאפשר למשתמש הקצה לבחור את המאמרים האיכותיים ביותר.
  • עידוד תחרות בין כתבי העת: יוצרת גם תחרות בין מחברי המאמרים על איכות התכנים.
  • בניית אוסף כתבי עת: משפיע על קבלת החלטות בנוגע לבניית האוסף באקדמיה לאור מגבלות תקציב ומקום.
     

חסרונות

  • ציטוטים עצמיים
  • מקור הנתונים: הבדלים במדדים בהתאם למקור הנתונים.
  • תחום המחקר והעדפת מחקר מיינסטרימי: ספירת ציטוטים מעדיפה מחקר המשתייך לזרם המרכזי ולפרדיגמות מבוססות. בנוסף, ספירת ציטוטים יכולה להשתנות מאוד לפי דיסציפלינה. מאמרים מדעיים - במיוחד במדעי הביו-רפואה, מצוטטים לרוב יותר ממאמרים בכתבי-עת מתחומים אחרים.
  • סוג המאמרים: מאמרי סקירה (Review Articles), כולל מאמרים בסדרות ספרים כמו Annual Reviews, עשויים להיות מצוטטים יותר מאשר מאמרים מדעיים (Research Articles)
  • פרסומים מרובי-מחברים: מעניקים קרדיט שווה לכל המחברים, אולם מדדים מסוימים מעדיפים חוקרים מנוסים על פני חוקרים צעירים.
  • מדידת פופולריות ולא איכות: יתכן מקרה בו יכתבו מאמרי ביקורת רבים בעקבות פרסומו של מאמר גרוע. מכאן, שרמת האזכורים אינה מעידה על האיכות - ולהיפך: כתב עת בינוני המפרסם מאמר איכותי יזכה לציטוט רב יותר ולשיפור בדירוגו.
  • גורם הזמן: שיטות דירוג המבוססות על ספירת אזכורים, מעניקות יתרון בולט לכתבי עת ותיקים. יש להניח, כי בין שני כתבי עת השווים באיכותם, יזכה כתב העת הוותיק למספר אזכורים גדול יותר.
  • רמת כתב העת: שיטת דרוג המבוססת על ספירת אזכורים, אינה מבטאת שינויים אפשריים ברמתו של כתב עת נתון.
  • מספר המאמרים המתפרסמים בכתב העת: שיטות המבוססות על ספירה, מעניקות יתרון לכתבי עת המפרסמים מאמרים רבים יותר. ככל שתדירות הפרסום גבוהה יותר, מספר האזכורים של כתב העת יהיה רב יותר.
  • כיסוי מאגר המידע: ספירת ציטוטים תלויה בכיסוי של מאגרי המידע, אולם מאגרי מידע שונים יספקו מספרים שונים של ספירת ציטוטים.
  • שפה: רוב מאגרי המידע ממפתחים פרסומים באנגלית, ועדיין אין מאגר מידע הממפתח את כל הפרסומים המדעיים בכל השפות.

הערכת מאמרים

ההשפעה המחקרית של מאמר נמדדת על פי מספר הפעמים בהן המאמר מצוטט על ידי מאמרים וסוגי פרסום אחרים. בצורה דומה, ניתן גם למדוד את ההשפעה של עבודות מסוגים שונים, כגון: conference proceedings, ספרים, פטנטים ועוד.
מדדים ברמת המאמר מבוצעים בכלים מסורתיים וחלופיים.

ranking


מקורות מסורתיים מרכזיים לספירת ציטוטי מאמרים בכתבי עת

Scopus

Scopus מאגר במנוי, מקבוצת מאגרי Elsevier.
מפנה למחקריים עדכניים ושפיטים בתחומים מגוונים. כולל מאמרים מכתבי עת שפיטים, פרסומים מסחריים, סדרות, ספרים, מאמרים בכנסים ופטנטים. מתעדכן על בסיס יומי.

פונקציות:

  • הערכת מאמרים בודדים וכתבי עת בתחום מדעי הרוח והאומנויות, מדעים מדויקים ומדעי החברה, משנת 1996 ואילך.
  • הערכת מחברים.
  • איתור כתבי עת מובילים באמצעות קטגוריות נושאים.
  • הערכת כתבי עת שפיטים בלבד, ומאידך הערכת כל סוגי המאמרים.
  • מתן פרופיל והיסטוריה של כתב עת.
  • השוואה בין כתבי עת מתחרים מקטגוריות שונות.

 

מדדי הערכה של Scopus:

  • SNIP=Source Normalized Impact per Paper:
    מדד ההשפעה של כל מאמר בתוך כתב העת, בדגש על נושא המחקר. החישוב מתמקד בממוצע הציטוטים שבמאמר, ביחס לסך כל הציטוטים בשדה הנושא.
  • SJR=SCImago Journal Rank:
    משקף את מוניטין כתב העת, בדגש על נושא המחקר, האיכות ומוניטין כתב העת, בעזרת חישוב מספר הציטוטים בכתב העת וחשיבות או יוקרת כתבי העת המצטטים. חישוב הדרוג נעשה בטווח ארבע שנים.
  • IPP=Impact per Publication:
    מודד את ממוצע הציטוטים בשנה במאמרים מחקריים שפורסמו בשלוש השנים הקודמות, בחלוקה למספר המאמרים האקדמיים שפורסמו באותן שנים.
     

Web of Science

Web of Science הוא מאגר במנוי, מקבוצת מאגרי Clarivate למחקרים עדכניים ושפיטים בתחומים מגוונים. מפנה למאמרים מכתבי עת שפיטים בנוסף לסוגי פרסום נוספים. מספק מדדי ספירת ציטוטים ברמת המאמר (Journal Citation Indicator), ומדדים ברמת הערכת כתבי עת שמאמריהם מופיעים במאגר (Journal Impact factor).
בנוסף, מאפשר קבלת נתונים מספריים וויזואליים של הציטוטים.
כולל את מאגר JCR – Journal Citation Reports להערכת כתבי עת על פי מדדים שונים.

Google Scholar

Google Scholar הוא מנוע חיפוש חינמי של גוגל. ממפתח טקסט מלא של סוגי פרסום מגוונים, כולל פרסומים שאינם מחקריים כגון: טיוטות, תזות, מצגות ועוד, שאינם ממופתחים במאגרים סלקטיביים כמו Scopus ו- Web of Science.
לקבלת מספר הציטוטים למאמר נבחר, יש לחפש את המאמר לפי כותרתו או לפי מילות מפתח.
מספר הציטוטים יופיע תחת הערך "צוטט על ידי"/Cited by" ". לחיצה על "Cited by" תוביל לרשימת המאמרים שציטטו את המאמר הנתון.

שימו לב: בניגוד למאגרי מידע או מפתחות למאמרים, גוגל סקולר כולל ציטוטים כפולים וכן ציטוט מקורות שאינם מחקריים, כמו למשל: מצגות, מסמכי וורד, תכני קורסים וכדומה.

Lens.Org

Lens.Org היא פלטפורמת חיפוש חינמית של המיזם החברתי Cambia לאיתור מאמרים מחקריים ופטנטים גלובליים. הפלטפורמה מספקת מדדי ספירת ציטוטים ברמת המאמר, ומרכזת מספר רב של שדות חיפוש וכלים לוויזואליזציה של נתונים ביבליומטריים. בנוסף, ניתן לזהות פטנטים המצטטים מאמר נבחר.

Dimensions

Dimensions הוא מאגר חינמי של חברות Digital Science ואחרות, המספק מדדי ספירת ציטוטים ברמת המאמר ומדדי Altmetrics. המאגר מקשר בין הפרסומים והציטוטים למענקים, פטנטים, ניסויים קליניים, מערכי נתונים ומסמכי מדיניות ליצירת אנליזה מחקרית. בנוסף, מספק המאגר מדדי Altmetrics. במאגר מספר גרסאות בתשלום המאפשרות חיפוש על פי מוסד מחקר, גישה לנתונים על מענקים (בגרסה החינמית ניתן לראות רק את המספרים), ניסויים קליניים, ומסמכי מדיניות.

 

מגבלות ספירת ציטוטים:

  • ציטוטים עצמיים
  • מקור הנתונים – משפיע על הבדלים במדדים
  • תחום המחקר והעדפת מחקר מקובל: מאמרים מדעיים, ובמיוחד במדעי הביו-רפואה, מצוטטים לרוב יותר ממאמרים בכתבי-עת מתחומים אחרים.
  • סוג המאמרים: מאמרי סקירה (Review Articles), כולל מאמרים בסדרות ספרים כמו Annual Reviews, עשויים להיות מצוטטים יותר ממאמרים מדעיים (Research Articles).
  • פרסומים מרובי-מחברים: מעניקים קרדיט שווה לכל המחברים, אולם מדדים מסוימים מעדיפים חוקרים מנוסים על פני חוקרים צעירים .
  • פופולריות ולא איכות: ציטוטים אינם מסוגלים לחשוף אם העבודה צוטטה מסיבות חיוביות או שליליות. לדוגמה: מאגר https://scite.ai/ מאפשר לפלח את סוגי הציטוטים לפי: Supporting Mentioning Contrasting
  • כיסוי מאגר המידע: מאגרי מידע שונים יספקו מספרים שונים של ספירת ציטוטים. בנוסף, רוב מאגרי המידע ממפתחים פרסומים באנגלית, ועדיין אין מאגר מידע הממפתח את כל הפרסומים המדעיים בכל השפות.

הערכת מחברים

 ניסיון לכמת השפעתו של חוקר על ידי ניתוח כל הציטוטים לאורך היסטוריית הפרסום שלו.

top3


השפעתו של חוקר מבוצעת במספר מדדים:

ספירת הפרסומים

סך פרסומי המחבר

מספר הציטוטים הכולל

מספר הפעמים שפרסומי המחבר צוטטו על ידי אחרים

H-Index

מדד להערכת האיכות ומידת ההשפעה של פרסום, על ידי בחירת הפרסומים בעלי הקבלה זהה למספר הציטוטים.

  • אופן החישוב:
    לחוקר ישנו אינדקס שלh אם יש לו מספר h של פרסומים, בו כל פרסום צוטט לפחותh פעמים. לדוגמא: לחוקר בעל h-index של 8 ישנם לפחות 8 פרסומים שכל אחד מהם צוטט לפחות 8 פעמים. כפועל יוצא מפרט מדד H-Index את מספר הפרסומים, ממוצע הציטוטים בשנה על ידי אחרים, וסך כל הפרסומים שנעשו בשיתוף עמיתים.
    למדד מגבלות מסוימות, כמו חוסר רגישות ביחס לחוקרים חדשים שעדיין אין להם מספר רב של מחקרים.
     
  • מגבלות המדד:
    • מדד ה- h לא יהיה גדול ממספר המאמרים שפרסם המחבר
    • המדד לא מושפע מחריגים
    • המדד מתייחס לתחום מחקר מסוים
    • יש הבדלים בציוני המדד במאגרים שונים
       

Author Field Weighted Citation Impact (FWCI)

חישוב ממוצע המחבר המתבססת על היסטוריית פרסומיו. מוגבל לשנת 1996 ואילך.
חישוב ממוצע המחבר דומה למדד FWCI ברמת המאמר, הבודק את ההשפעה היחסית של מאמר בהשוואה לפרסומים דומים:

  • ערך FWCI של 1 = למחבר ישנה השפעה שווה למחברים אחרים
  • ערך FWCI > 1 = למחבר ישנם פרסומים שצוטטו יותר מהממוצע. לדוגמה: FWCI של 2.10 = 2.1 פעמים יותר מצוטט מהממוצע
  • ערך FWCI <1 = למחבר ישנם פרסומים המצוטטים פחות מהממוצע. לדוגמה: FWCI של 0.85 = 15% פחות מצוטט מהממוצע.
     

שימו לב! מדד ה- FWCI של מאמרים בודדים זמין באמצעות Scopus , אולם למדידת FWCI ברמת המחבר נדרש מנוי ל- SciVal (אין לאוניברסיטת בר-אילן מנוי).

 

 

מקורות למדדים להערכת מחברים:

Scopus

Scopus הוא מאגר במנוי, מקבוצת מאגרי Elsevier. מפנה למחקריים עדכניים ושפיטים בתחומים מגוונים. כולל מאמרים מכתבי עת שפיטים, פרסומים מסחריים, סדרות, ספרים, מאמרים בכנסים ופטנטים. מתעדכן על בסיס יומי.
חיפוש בפונקציית Search בשדה Authors.
ניתן לאתר פרופיל מחבר בחיפוש לפי שם המחבר, מספר ORCID ומילות מפתח מנושאי המחקר. הקשה על שם המחבר תוביל לפרופיל המחבר, הכולל מדדי הערכה, מספר הפרסומים ומספר הציטוטים שניתן לכל פרסום.

Web of Science

Web of Science הוא מאגר במנוי, מקבוצת מאגרי Clarivate למחקרים עדכניים ושפיטים בתחומים מגוונים. מפנה למאמרים מכתבי עת שפיטים בנוסף לסוגי פרסום נוספים. מספק מדדי ספירת ציטוטים ברמת המאמר (Journal Citation Indicator), ומדדים ברמת הערכת כתבי עת שמאמריהם מופיעים במאגר (Journal Impact factor).
בנוסף, מאפשר קבלת נתונים מספריים וויזואליים של הציטוטים.

  • חיפוש לפי נושא: Topic
    יש לבחור מתוך התוצאות בפרסום הרלוונטי. הקשה על שם המחבר תוביל לפרופיל המחבר, כולל מדדי הערכה, מספר הפרסומים ומספר הציטוטים שניתן לכל פרסום
  • חיפוש לפי שם מחבר: Cited References
    לאיחוד בין גרסאות שונות של שם המחבר, רצוי להיעזר באינדקס בתיבת החיפוש לאיתור שם המחבר, תוצאות החיפוש יכללו את מספר הפרסומים, כולל מספר הציטוטים שניתן לכל פרסום.
     

Google Scholar

Google Scholar הוא מנוע חיפוש חינמי של גוגל. ממפתח טקסט מלא של סוגי פרסום מגוונים, כולל פרסומים שאינם מחקריים כגון: טיוטות, תזות, מצגות ועוד, שאינם ממופתחים במאגרים סלקטיביים כמו Scopus ו- Web of Science.

  • חיפוש חופשי לפי שם מחבר: תוצאות החיפוש יכללו את פרסומי המחבר, כולל מספר הציטוטים: Cited by.
  • אם למחבר ישנו פרופיל אישי בגוגל סקולר, מעל לתוצאות המחבר, יתקבל קישור לכניסה לדף הפרופיל האישי: מתחת לפרטי המחבר מדורגים מספר פרסומי המחבר, בסדר יורד לפי מספר הציטוטים, ומימין מפורטים מדדי הערכה וקישורי פרופיל אישי של מחברים שותפים.
  • חיפוש מתקדם: מאפשר להגביל את שם המחבר לפי: Return articles authored by, וכן להצליב בין שם המחבר למילות מפתח, טווח שנים ועוד.
     

Publish or Perish

Publish or Perish היא תוכנה חינמית לאחזור וניתוח ציטוטים מחקריים, מתוך מגוון משאבי מידע, שחלקם במנוי האוניברסיטה. נדרשת התקנה מוקדמת. לצד תוצאות החיפוש מוצגים נתונים סטטיסטיים ומחקריים, כולל הערכת מחברים, הערכת כתבי עת ודירוג ציטוטים.

  • הערכת מחברים:
    איתור מספר ציטוטים לפי שם מחבר. יעיל במקרה שלמחבר הנדרש ישנם מעט ציטוטים שאינם ממופתחים במאגרי מידע מוכרים. הגבילו מראש את החיפוש לגוגל סקולר או לפרופיל מחברים של גוגל סקולר. ניתן להצליב את שם המחבר עם שיוך מוסדי.
  • הערכת כתבי עת:
    הגבילו את החיפוש לגוגל סקולר והקלידו את שם כתב העת. תוצאות החיפוש יאחזרו נתוני מאמרים מתוך כתב העת הנבחר, המדורגים לפי מספר הציטוטים.
  • דירוג ציטוטים:
    חיפוש לפי מילות מפתח ודירוג התוצאות לפי הפרסום/ המחבר בעל סך הציטוטים הגבוה ביותר. למעקב אחר פרטי הציטוטים בחרו בפרסום רלוונטי, ולאחר מכן בחרו באפשרות: Retrieve Citing Works in Publish or Perish.
    מדדי ההערכה מוצגים מימין לתוצאות החיפוש. שימו לב! המדדים הסטטיסטיים נלקחים בחלקם מתוך גוגל סקולר, הכולל גם מקורות שאינם מחקריים.
     

אלטמטריקס - מדדים אלטרנטיביים

 בניגוד למדדים המסורתיים, מדדי אלטמטריקס אינם מתבססים על ספירת ציטוטים, אלא על מעקב וניטור אזכורי מאמרים באינטרנט וברשתות חברתיות. מדדי אלטמטריקס אינם חלופה למדדים המסורתיים אלא משלימים אותם, לשם הערכת ההשפעה שיש לפרסום על הקהילה המחקרית ומחוצה לה. מלבד הוכחת השפעה מחקרית, ניתן להשתמש ב- Altmetrics למציאת משתפי פעולה והתפתחות הפרסום.

metrics


מקורות למדדי אלטמטריקס:

Altmetric.com

מאגר במנוי, המאפשר מעקב אחר השפעת פרסומים ותפוקות מחקר מגוונות של חוקרים או מכוני מחקר, ברשתות חברתיות ובמקורות נוספים באינטרנט. לאונ' בר-אילן אין מנוי למאגר אך המאגר מציע כלי חינמי בשם: Almetric Bookmarklet for Researchers שבעזרתו ניתן לעקוב אחר תשומת הלב שמקבל מאמר ברשת האינטרנט. מגבלות החיפוש: מעקב אחר פרסומים בעלי DOI, שקיבלו מינימום אזכור אחד.

Scopus: PlumX Metrics

זמין במאגר Scopus עבור פרסומים שמופתחו על ידו. מרכז עקבות מקוונות של משתמשי קצה שיצרו מגע עם מחקר, ויוצר מדדי הערכה אינדיבידואליים של תפוקות המחקר (מאמרים, כנסים, פרקי ספרים ועוד). מדדי ההערכה נחלקים ל-5 קטגוריות: שימוש: גישה, צפיות, הורדות, מצאי בספרייה, משחקי וידאו לכידות: סימניות, מועדפים, תוכנות לניהול ציטוטים אזכורים: פוסטים בבלוג, אזכורים חדשים, הערות, סקירות, אזכורי ויקיפדיה מדיה חברתית: likes, shares ועוד ציטוטים: מפתחות ציטוטים, ציטוטי פטנטים, ציטוטים קליניים, ציטוטי מדיניות ועוד. קיימים כלים נוספים שלא הובאו בסקירה הנוכחית.

 

 

יתרונות האלטמטריקס ומגבלותיו:

יתרונות

  • מהירות: קבלת נתונים מידיים על השפעת המחקר, בניגוד למדדים המסורתיים התלויים בציטוטים, שפורסמו ומופתחו במאגרי המידע.
  • טווח: כיסוי תפוקות מחקר שאינן נכללות במדדי הציטוט המסורתיים, כגון: מערכי נתונים, תוכנות, מצגות, קטעי וידאו וכדומה – לקבלת תמונה מלאה יותר של השפעת המחקר.

מגבלות

  • נמצאים במצב פיתוח מתמיד שאינו סטנדרטי ויציב, ולכן הם עלולים להיות מושפעים ממניפולציות.
  • לא אקדמי: משקפים השפעות פופולריות שאינן דווקא מחקריות, כגון: השפעות אנשי מקצוע או השפעות חברתיות.
  • מקורות הנתונים אינם יציבים וקשה לעקוב אחריהם לאורך זמן בצורה משמעותית. לדוגמה: רשת MySpace, Connotea ודומותיהן שהוקמו ונסגרו לאחר מספר שנים.