פרסום בגישה פתוחה

מה ממריץ את עיסוק בגישה הפתוחה – Open Access?

• הדיגיטציה המואצת של המקורות האקדמיים.
• העלויות הגבוהות במיוחד שהמו"לים גובים מהמוסדות המנויים על כתבי העת.
• החשיבות הגלומה במתן גישה חופשית לתוצרי מחקר אקדמי שנעשה במימון ציבורי.

מדוע הגישה הפתוחה למקורות אקדמיים חשובה?

• הגישה הפתוחה לפרסומים מגדילה את החשיפה אליהם ואת כמות הציטוטים שלהם במחקרים ובפרסומים אחרים.
• הגישה הפתוחה למקורות מגדילה את הסיכויים לשיתופי פעולה בין החוקרים, וכן בין החוקרים לגופים אחרים.
• מדיניות הגישה הפתוחה נענית לדרישתם של גופים ציבוריים ושל קרנות מחקר, המתנים את תמיכתם במחקרים באמצעות מענקים (Grants) בחשיפתם המלאה של הפרסומים.
• הגישה הפתוחה למקורות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעשייה, הכלכלה או הביטחון יכולה להשפיע על קביעת מדיניות בתחומים אלה.
• הגישה הפתוחה מאפשרת נגישות בלי הגבלה לפרסומים מחקריים לכל אדם ובכל מקום, גם במדינות מתפתחות.

מהם המודלים העיקריים בפרסום בגישה פתוחה?

לפרסום בגישה פתוחה שני מודלים עיקריים – מסלול 'זהב' ומסלול 'ירוק'.

• מסלול 'זהב' (Gold Access)
  • פרסום המחקר בכתבי עת הנגישים ופתוחים לכל הציבור בכל מקום.
  • נדרש תשלום בעבור כל פרסום המאמר בכתב העת (APC – Article Processing Cost).
  • גובה התשלום נקבע על ידי המו״ל.
  • מערך הספריות והמידע הגיע להסכמים עם מספר מו״לים המאפשרים פרסום ללא עלות או בעלות מוזלת.לפרטים נוספים.

• מסלול 'ירוק' (Green Access)
  • הפקדה של פרסומים מחקריים במאגר מידע מקומי - באתר האישי של החוקר או במאגר מוסדי (Institutional Repositories). במאגר המוסדי שמקים המוסד האקדמי מפקידים החוקרים המשתייכים אליו את מחקריהם ואת פרסומיהם, ואלה פתוחים לכול.
  • לא נדרש מהחוקרים תשלום בעבור הפקדת מחקריהם ופרסומיהם במאגר המוסדי.
  • שתי התניות אפשריות עיקריות בפרסום במסלול ה-'ירוק' (תלוי מו״ל): האחת, תקופת המתנה (Embargo Period) עד למתן הגישה החופשית לפרסום, והאחרת - פרסום המחקר מיד, אך רק בגרסה מוקדמת שלו (Pre Print).
  • יש לבדוק באתר המו״ל את התנאים המדוייקים לפרסום.

לתשומת ליבכם:
מאגרים מקוונים רבים, ובהם Web of Science, Scopus, PubMed, APA-PsycNET ועוד ממפתחים גם מאמרים מתוך כתבי עת שפיטים, הנוקטים מדיניות של גישה פתוחה, בתנאי שאלה עומדים בקריטריונים הנדרשים בבקרת האיכות המדעית ובביקורת העמיתים בתחום.
מאמרים אלה מסומנים במסכי התוצאות של החיפושים באמצעות הסמליל (הלוגו) שלפניכם: 

מהם הסיכונים הכרוכים ביישום מודל הגישה הפתוחה?

• הפרסום בגישה הפתוחה מגדיל את הסיכונים לפגיעה בזכויות היוצרים של המחברים.
• הפרסום בגישה פתוחה מקשה על האבחנה בין כתבי עת שפיטים ובין כתבי עת שאינם עומדים בקריטריונים הנדרשים.
• הפרסום בגישה פתוחה עלול להוביל להיעדר בקרת איכות תקינה וביקורת עמיתים ראויה של המחקרים, ואפילו לעודד חוקרים לפרסם את מחקריהם בכתבי עת 'טורפים' (Predatory Journals) של מו"לים תאבי ממון.

מהו כתב עת או כנס 'טורף' (Predatory Journal / Conference)?

א. הגדרה
ההגדרה המקובלת ביותר לכתבי עת 'טורפים' ומוצאים לאור 'טורפים' היא זו של Grudniewicz et al. )2019) המופיעה בכתב העתNature : מוציאים לאור וכתבי עת המעדיפים את האינטרס האישי על חשבון המחקר ומאופיינים ב: 

• מסירת מידע שקרי או מטעה (למשל מדדים כוזבים)
• סטייה מנוהלי עריכה ופרסום נאותים (למשל העדר שיפוט עמיתים)
• חוסר שקיפות (למשל מידע לא מדויק לגבי גובה התשלום הנדרש)
• שימוש בטכניקות שידול אגרסיביות וחסרות הבחנה (שליחת מיילים מחמיאים, שמזמינים לפרסם בכתב העת) 

כנסים 'טורפים' הם חלק הולך וגדל מהנוף האקדמי וההגדרה שלהם דומה. 

ב. כיצד נזהה כתבי עת 'טורפים'? 
בבואנו לפרסם בכתב עת כלשהו חשוב לבדוק את הנושאים הבאים: 

1. הכרות קודמת עם כתב העת
   • האם קראת מאמרים בכתב העת בעבר?
   • האם המידע על הגיליונות האחרונים מופיע באתר בצורה ברורה?
   • האם הגיליונות מתפרסמים במועד, לפי לוח זמנים קבוע?
2. מידע על המו"ל
   • האם ניתן לזהות את המו"ל בקלות וליצור איתו קשר באמצעים שונים?
   • האם מופיעים באתר כתב העת פרטי התקשרות וכתובת? האם הכתובת אמיתית?
   • האם שם המו"ל מוצג בבירור באתר כתב העת?
3. מידע על כתב העת
   • האם מופיעים הפרטים המלאים לגבי העורך, העורכים המדעיים וחברי המערכת (כולל השיוך המוסדי שלהם)?
   • האם העורך הראשי ועורכי המשנה הם חוקרים מוכרים בתחומם? היכן פרסמו?
   • האם העורך, חברי המערכת ועורכי המשנה מזכירים את כתב העת באתרים שלהם?
   • האם כתב העת מתאר בבירור את תהליך ביקורת העמיתים (כולל מידע על המדיניות והנהלים)?
   • מהו תהליך הפרסום ומהו לוח הזמנים שלו (כולל משך הזמן של שיפוט עמיתים? האם הוא קצר מאד?)?
   • האם ברור אילו תשלומים יגבו? ומהם תנאי החוזה?
   • האם ה- APC נמוך?
   • האם נושא זכויות היוצרים ונושא הארכוב של המאמרים ברור (למשל באמצעות שירותים כגון פורטיקו)?
   • האם כתב העת מופיע במאגרי דירוגי כתבי עת (כגון Journal Citation Reports , Scopus , Scimago)?
   • אם מדובר בכתב עת בגישה פתוחה, האם הוא מופיע ב- Directory of Open Access Journals (DOAJ)?

Kisely S. Predatory journals and dubious publishers: how to avoid being their prey. BJPsych Advances. 2019;25(2):113-119. doi:10.1192/bja.2018.56

ג. כיצד נזהה כנסים 'טורפים'?
כנסים מדעיים ניתן להציב על הרצף הנע בין כנסים לגיטימיים למטעים. להלן טבלה המגדירה כל אחת מהקבוצות: 

Combatting Predatory Academic Journals and Conferences

למידע ולכלים לזיהוי כתבי עת וכנסים טורפים