ספרן. ספר. סיפור.
ספרני המערך קוראים, מבקרים וממליצים
שבויה בעצמה: מיומנה של אם / נועה שטמלר. ידיעות אחרונות ; ספרי חמד, 2016.
ד"ר חיה בינוסוביץ, מנהלת הספרייה לפסיכולוגיה, כותבת:
הספר הוא פסיפס של הגיגים, מאורעות, חוויות, רשמים ותובנות, הארוגים יחד, ומובאים מפיה של אם לילדה הלוקה במחלה 'סכיזופרניה של גיל ילדות'. אמנם בסוף הספר תמצאו ערך מדעי, הסוקר את המחלקה, ואת מאפייניה הפסיכוטיים, אך ערך זה, עם כל חשיבותו, איננו ליבת הספר, אלא רק נספח משלים.
בלב הספר עומדת בראש ובראשונה האם, ויחד אתה המשפחה הגרעינית, המשפחה המורחבת, היישוב הקטן וההומוגני בו חיה המשפחה, וכמובן הילדה החולה עצמה – וכל אלה נחשפים במסעם המטלטל, רווי העליות והמורדות, בעקבות המחלה הקשה, תוך התמודדות עם תופעותיה הקשות.
האם נעה, חושפת באומץ, מסע הארוך, המתחיל עוד בחודשי ההיריון, ואשר לא יסתיים לעולם, המגלם בתוכו התמודדות יום יומית עם השגרה, רגשות האשם והכעס, ביקורת על החברה הסובבת ורגעי ייאוש מרים, ולצידם, תקווה שאיננה מרפה ורגעי ניצחון קטנים של השפיות את המחלה. בעיקר מרגשת החשיפה של האם את השיחות הקצרות, אך העמוקות והנוקבות, המתקיימות בינה ובין נגה, ביתה החולה, ברגעים שה'קולות' וה'צללים' מרפים ממנה, ומזכים אותה ברגעי חסד מועטים של שפיות וצלילות דעת.
את פרק 37, הצד הבריא והצד החולה, חותם התיאור הפשוט של האם את עולמה של נגה ביתה, בעת שכבר הייתה מאושפזת בבית חולים לילדים פגועי נפש: 'הצד החולה מקלקל לצד הבריא. הצד הבריא נלחם בצד החולה. הם כל הזמן מעורבבים זה בזה. לעתים הצד הבריא גובר על החולה ולעתים דווקא הצד החולה מנצח. איזה בלגאן. מטוטלת.
הספר איננו קל לקריאה כלל וכלל, אך הוא עדות חשובה ומצמררת למחלת ילדים נדירה וחשוכת מרפא, תוך חשיפת ההתמודדות של החולה, של משפחתה ושל סביבתה עם ההשלכות הקשות של תוצאותיה.
רוצים לקרוא את הספר?
הספר נמצא להשאלה בספריות המערך
מוזמנים לכתוב לחיה משוב על ההמלצה:
Chaya.Beinosovitz@biu.ac.il
