השקת ספרם של פרופ' עלי מרצבך וד"ר ערן רביב: הלוח העברי הקבוע: תולדות ומבנה

25/05/2021 - 21:30 - 20:00Add To Calendar 2021-05-25 20:00:00 2021-05-25 21:30:00 השקת ספרם של פרופ' עלי מרצבך וד"ר ערן רביב: הלוח העברי הקבוע: תולדות ומבנה מערך הספריות והמידע אירח ערב ההשקה לכבוד צאת ספרם של פרופ' עלי מרצבך וד"ר ערן רביב: הלוח העברי הקבוע : תולדות ומבנה, כרמל תשפ"א האירוע התקיים בזום ביום ג', י"ד בסיוון, 25.5.21 בשעה 20:00.     הקלטת הערב:       אודות הארוע:  פתיחה והנחייה: ד"ר אולגה גולדין, מנהלת מערך הספריות והמידע, אוניברסיטת בר-אילן דברי ברכה: פרופ' אמנון אלבק, רקטור, אוניברסיטת בר-אילן  האם יש צורך בלוח עברי? פרופ' עלי מרצבך, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר-אילן; נשיא המכללה ירושלים הלוח העברי – כזה ראה וקדש הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה עדויות מתקופת המעבר פרופ' נחום דרשוביץ, ביה"ס למדעי המחשב, אוניברסיטת תל-אביב הפולמוס סביב הלוח בשנת תרס"ב, הנחיצות ליכולת עצמאית לחישוב לוח השנה ד"ר ערן רביב, המחלקה להיסטוריה כללית והמחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר-אילן     ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשם בניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלסיים בשילוב המחקרים האחרונים. החלק הראשון נפתח בפרק על תולדות האסטרונומיה והנקודה היהודית, לאחריו פרק על נתונים שמימיים, ושני פרקים על תולדות הלוח העברי: האחד עוסק בתקופה שבה הלוח נקבע לפי תצפיות על חידוש הירח, והשני שבה התפתח והתגבש הלוח הקבוע, והנקראת תקופת המעבר. החלק השני, ליבת הספר, מוקדש ליסודות ולכללים של הלוח העברי הקבוע, ומכיל ארבעה פרקים יסודיים: העיקרים וחשבון המולדות, המחזור המטוני, קביעת היום הראשון של ראש השנה, “סימן השנה” ומציאתו. הקורא שילמד את החלק השני של הספר כסדרו יוכל לבנות בעצמו לוח לכל שנה נתונה. בחלק השלישי של הספר אנו מגישים לפני הקורא נושאים הקשורים והנגזרים מהלוח העברי: לוחות למציאת סימן השנה, לוחות אחרים והמעבר בינם לבין הלוח העברי, הלוח השבועי וקביעת חלוקת פרשות התורה, ופרק קצר על הלוח העתידי.   עלי מרצבך הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן. בין יתר תפקידיו האקדמאיים שימש גם כדיקן הפקולטה למדעים מדויקים. פרופ’ מרצבך חיבר מספר ספרים, ביניהם הגיון הגורל על הגרלות ביהדות, ומשמש כעורך של כתב־העת האקדמי בד”ד על יחסי הגומלין בין התורה למדעים. ערן רביב עובד כמהנדס. את התואר השלישי כתב באוניברסיטת בר אילן (במחלקה למתמטיקה) בנושא ‘מחקרים מתמטיים בלוח העברי’. ד”ר רביב כתב למעלה מעשרה מאמרים בנושא הלוח העברי. כיום מרצה ומלמד בבר־אילן קורס לתואר שני על הלוח העברי. המחברים שותפים בארגון סמינר מחקר על הלוח העברי במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן.         אוניברסיטת בר-אילן - מערך הספריות והמידע internet.team@biu.ac.il Asia/Jerusalem public

מערך הספריות והמידע אירח ערב ההשקה לכבוד צאת ספרם של פרופ' עלי מרצבך וד"ר ערן רביב:
הלוח העברי הקבוע : תולדות ומבנה, כרמל תשפ"א

האירוע התקיים בזום ביום ג', י"ד בסיוון, 25.5.21 בשעה 20:00.

 

 

הקלטת הערב:

 

 

 

אודות הארוע: 

פתיחה והנחייה:

ד"ר אולגה גולדין, מנהלת מערך הספריות והמידע, אוניברסיטת בר-אילן

דברי ברכה:

פרופ' אמנון אלבק, רקטור, אוניברסיטת בר-אילן 

האם יש צורך בלוח עברי?
פרופ' עלי מרצבך, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר-אילן; נשיא המכללה ירושלים

הלוח העברי – כזה ראה וקדש
הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה

עדויות מתקופת המעבר
פרופ' נחום דרשוביץ, ביה"ס למדעי המחשב, אוניברסיטת תל-אביב

הפולמוס סביב הלוח בשנת תרס"ב, הנחיצות ליכולת עצמאית לחישוב לוח השנה
ד"ר ערן רביב, המחלקה להיסטוריה כללית והמחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר-אילן  

 

ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשם בניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלסיים בשילוב המחקרים האחרונים.

החלק הראשון נפתח בפרק על תולדות האסטרונומיה והנקודה היהודית, לאחריו פרק על נתונים שמימיים, ושני פרקים על תולדות הלוח העברי: האחד עוסק בתקופה שבה הלוח נקבע לפי תצפיות על חידוש הירח, והשני שבה התפתח והתגבש הלוח הקבוע, והנקראת תקופת המעבר.

החלק השני, ליבת הספר, מוקדש ליסודות ולכללים של הלוח העברי הקבוע, ומכיל ארבעה פרקים יסודיים: העיקרים וחשבון המולדות, המחזור המטוני, קביעת היום הראשון של ראש השנה, “סימן השנה” ומציאתו. הקורא שילמד את החלק השני של הספר כסדרו יוכל לבנות בעצמו לוח לכל שנה נתונה.

בחלק השלישי של הספר אנו מגישים לפני הקורא נושאים הקשורים והנגזרים מהלוח העברי: לוחות למציאת סימן השנה, לוחות אחרים והמעבר בינם לבין הלוח העברי, הלוח השבועי וקביעת חלוקת פרשות התורה, ופרק קצר על הלוח העתידי.

 

עלי מרצבך הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן. בין יתר תפקידיו האקדמאיים שימש גם כדיקן הפקולטה למדעים מדויקים. פרופ’ מרצבך חיבר מספר ספרים, ביניהם הגיון הגורל על הגרלות ביהדות, ומשמש כעורך של כתב־העת האקדמי בד”ד על יחסי הגומלין בין התורה למדעים.

ערן רביב עובד כמהנדס. את התואר השלישי כתב באוניברסיטת בר אילן (במחלקה למתמטיקה) בנושא ‘מחקרים מתמטיים בלוח העברי’. ד”ר רביב כתב למעלה מעשרה מאמרים בנושא הלוח העברי. כיום מרצה ומלמד בבר־אילן קורס לתואר שני על הלוח העברי.

המחברים שותפים בארגון סמינר מחקר על הלוח העברי במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן.

 

 

 

 

תאריך עדכון אחרון : 01/07/2021