מדדים להערכת כתבי עת מודדים את חשיבותם של כתבי עת והשפעתם על סמך מספר המאמרים והציטוטים שקיבלו המאמרים בכתב העת. הם מאפשרים השוואה בין כתבי עת לצורך בחירה בכתב העת בו נרצה לפרסם, בדיקת ביצועי כתבי העת ואיתור מגמות מחקריות.
מקורות למדדים להערכת כתבי עת:
WoS: Journal Citation Reports (JCR) הוא מאגר במנוי, מקבוצת מאגרי Clarivate המסתמך על אוסף כתבי עת אקדמיים במדעי הטבע, החברה והרוח, הקרוי Web of Science Core Collection. המאגר מאפשר חיפוש לפי שם כתב העת, מספר ISSN ותחומי מחקר, ומספק גישה לסוגים שונים של מדדים. - Journal Impact factor (JIF) - מדד כמותי המייצג את מספר הציטוטים הממוצע של פרסומים בתקופה מסוימת. ה- JIF של כתב עת לשנה מסוימת הינו היחס בין מספר המאמרים הניתנים לציטוט שפורסמו בכתב העת בשנתיים הקודמות, לבין מספר הציטוטים של מאמרים אלה באותן שנתיים. המדד מאפשר להשוות בין כתבי עת שונים באותה קטגוריה. ערך מדד גבוה יותר מייצג כתב עת חשוב יותר שהשפיע על קהילת החוקרים בתחום ידע זה, מכיוון שהמאמרים שפורסמו בו זכו לתהודה רבה (ציטוטים רבים במאמרים אחרים). החל ממהדורת 2023 לכל כתבי העת הממופתחים באינדקסים של Web of Science יש ערך JIF.
- Science Citation Index Expanded (SCIE)
- Social Sciences Citation Index (SSCI)
- Emerging Sources Citation Index
- Humanities Citation Index
שימו לב! מכיוון שמדד JIF מושפע ממספר גורמים, כגון: שנת הפרסום, תחום המחקר, סוגי מאמרים, שינויים בפורמט, בכותר ושפת כתב העת, לא מומלץ להשתמש ב JIF- כמדד היחידי לקביעת איכות כתבי עת וחשוב להתייחס למידע על הדירוג של כתב העת בקטגוריה והרביעון שלו. - דירוג (Rank by Journal Impact Factor)
מיקומו של כתב-העת בקטגוריה אליה הוא משתייך, בהתאם לערך מדד ה- JIF שלו. דירוגי כתבי העת בקטגוריות השונות ממוינים בסדר יורד לפי ה- JIF. מוצג דירוג נפרד עבור כל קטגוריה שבה רשום כתב העת ב-JCR.
- רביעון (Quartile)
מדד כמותי המשמש לדירוג האיכות של כתבי עת אקדמיים תוך סווגם לרביעונים. ב- JCR רביעונים אלה מוגדרים כ-Q1, Q2, Q3 ו-Q4. כתב עת המדורג ברבעון הראשון (Q1) הוא בין 25% כתבי העת העליונים היוקרתיים והמצוטטים ביותר בתחום המחקר שלו.
- אחוזון (Percentile)
האחוזון שבו נמצא כתב העת בקטגוריה אליה הוא משתייך בהתאם לערך מדד ה- JIF שלו.
- Journal Citation Indicator (JCI)
מדידת ההשפעה של כתב העת באמצעות נורמליזציה לפי תחומי מחקר שונים ולפי קצב הפרסום והציטוטים השונים שלהם. המדד מאפשר להשוות בין תחומים, שכן הוא לוקח בחשבון את המאפיינים הספציפיים של תחומים שונים ופרסומיהם. המדד מחושב עבור כל כתבי העת ב- Web of Science Core Collection . ערך של 1.0 מייצג ביצועים או השפעה ממוצעת, כאשר ערכים גבוהים מ -1.0 מציינים השפעת ציטוט גבוהה מהממוצע (2.0 כפולה מהממוצע) וערכים נמוכים מ -1.0 מציינים השפעה שהיא פחות מהממוצע.
- דירוג (Rank by Journal Citation Indicator [JCI])
מיקומו של כתב-העת בקטגוריה אליה הוא משתייך, בהתאם לערך מדד ה- JCI שלו. דירוג כתבי העת בקטגוריות השונות מופיע בסדר יורד לפי ה- JCI. מוצג דירוג נפרד עבור כל קטגוריה שבה רשום כתב העת ב-JCR.
- Eigenfactor
מדד הבודק את ההשפעה הממוצעת של מאמרים בכתב עת מסוים במשך חמש השנים הראשונות לאחר הפרסום. מתבסס על חישוב ממוצע משוקלל הנותן משקל גבוה יותר לציטוטים, שמקורם בכתבי עת חשובים יותר.
|
Scopus הוא מאגר תקצירים וציטוטים במנוי, שהושק על ידי Elsevier. המאגר מאפשר, באמצעות הלשונית Sources, לחפש כתבי עת לפי תחומי מחקר, שם כתב העת, מו"ל ומספר ISSN. המאגר מספק גישה למספר מדדים. - CiteScore
מדד לממוצע הציטוטים שקיבלו כל הפריטים שפורסמו בכתב עת. מחושב רק עבור כתבי עת הממופתחים במאגר Scopus ומחושב בפרק זמן של ארבע שנים.
- Source Normalized Impact per Paper (SNIP)
מדד המבטא את היחס בין ממוצע הציטוטים של מקור מסוים לפוטנציאל הציטוט ("citation potential"), מספר הציטוטים שכתב עת צפוי לקבל בשדה הנושאי שלו. המדד מתייחס להבדלים הספציפיים בדפוסי הציטוט בתחומים שונים ומחושב בפרק זמן של 3 שנים.
- SCImago Journal Rank (SJR)
מדד להשפעה המדעית של כתבי עת הלוקח בחשבון הן את מספר הציטוטים שקיבל כתב העת והן את חשיבותם או יוקרתם של כתבי העת שמהם מגיעים הציטוטים. מחושב בפרק זמן של 3 שנים.
|
SCImago Journal & Country Rank הוא מאגר רב-תחומי חינמי המבוסס על הנתונים של Scopus וניתן למצוא בו את ערכי המדד SJR ומידע על הרביעונים שאליהם משתייכים כתבי העת. |
יתרונות השימוש במדדים להערכת כתבי עת וחסרונותיו
- מאפשרים לחוקרים להשוות במהירות בין כתבי עת בתחומם ולהחליט היכן כדאי לפרסם את מאמריהם לשם חשיפה מרבית בשדה המחקר. הדבר יעיל במיוחד לחוקרים צעירים שעדיין לומדים להכיר את הנוף האקדמי בתחומם.
- מספקים כלי עזר למוסדות אקדמיים וספריות בקבלת החלטות לגבי מינויים לכתבי עת, במיוחד כשמשאבי התקציב מוגבלים.
- מציעים דרך "אובייקטיבית" יחסית להערכת איכות ויוקרה של כתבי עת, המבוססת על נתונים כמותיים ולא רק על דעות סובייקטיביות.
- עוזרים לזהות מגמות בפרסום האקדמי לאורך זמן ומאפשרים מעקב אחר התפתחות והשפעה של תחומי מחקר שונים.
|
- המדדים מסתירים שונות משמעותית בין מאמרים בודדים המפורסמים באותו כתב עת. מאמר יכול להתפרסם בכתב עת בעל דירוג גבוה אך לקבל מעט ציטוטים, ולהיפך.
- קיים קושי בהשוואה בין תחומי דעת שונים בגלל הבדלים בדפוסי הציטוט והפרסום. לדוגמה, תחומי מדעי החיים נוטים לצבור ציטוטים רבים יותר מאשר תחומי מדעי הרוח.
- המדדים עלולים להיות מושפעים מציטוטים עצמיים ו"קרטלי ציטוט" של קבוצות חוקרים המצטטים זה את זה.
- התמקדות יתר במדדים אלו עלולה להוביל לעיוותים בהתנהגות הפרסום האקדמית, כמו פיצול מאמרים.
- המדדים לא בהכרח משקפים את איכות המחקר או חדשנותו, אלא בעיקר את הפופולריות שלו בקהילה האקדמית.
- קיימים הבדלים במדדים בין מאגרי נתונים שונים בהתאם לשיטות החישוב והכיסוי שהם מספקים (כולל השפות הממופתחות במאגרים).
- שיטות דירוג המבוססות על ספירת אזכורים מושפעות ממספר גורמים מבניים שאינם משקפים בהכרח את איכות המחקר: כתבי עת ותיקים זוכים ליתרון משמעותי בשל הזמן הרב שאפשר להם לצבור ציטוטים; המדדים אינם מבטאים שינויים דינמיים ברמתו של כתב עת לאורך זמן וקיימת הטיה לטובת כתבי עת המפרסמים מאמרים רבים יותר ובתדירות גבוהה יותר, שכן אלה מגדילים את הסיכוי לצבור יותר אזכורים.
|
חזרה לתפריט ראשי
