גישה פתוחה - Open Access

מה ממריץ את עיסוק בגישה הפתוחה – Open Access?

• הדיגיטציה המואצת של המקורות האקדמיים.

• העלויות הגבוהות במיוחד שהמו"לים גובים מהמוסדות המנויים על כתבי העת.
• החשיבות הגלומה במתן גישה חופשית לתוצרי מחקר אקדמי שנעשה במימון ציבורי.

מדוע הגישה הפתוחה למקורות אקדמיים חשובה?

• הגישה הפתוחה לפרסומים מגדילה את החשיפה אליהם ואת כמות הציטוטים שלהם במחקרים ובפרסומים אחרים.
• הגישה הפתוחה למקורות מגדילה את הסיכויים לשיתופי פעולה בין החוקרים, וכן בין החוקרים לגופים אחרים.
• מדיניות הגישה הפתוחה נענית לדרישתם של גופים ציבוריים ושל קרנות מחקר, המתנים את תמיכתם במחקרים באמצעות מענקים (Grants) בחשיפתם המלאה של הפרסומים.
• הגישה הפתוחה למקורות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעשייה, הכלכלה או הביטחון יכולה להשפיע על קביעת מדיניות בתחומים אלה.
• הגישה הפתוחה מאפשרת נגישות בלי הגבלה לפרסומים מחקריים לכל אדם ובכל מקום, גם במדינות מתפתחות.

מהם המודלים העיקריים בפרסום בגישה פתוחה?

לפרסום בגישה פתוחה שני מודלים עיקריים – מסלול 'זהב' ומסלול 'ירוק'.

• מסלול 'זהב' (Gold Access)
  • פרסום המחקר בכתבי עת הנגישים ופתוחים לכל הציבור בכל מקום.
  • נדרש תשלום בעבור כל פרסום המאמר בכתב העת (APC – Article Processing Cost).
  • גובה התשלום נקבע על ידי המו״ל.
  • מערך הספריות והמידע הגיע להסכמים עם מספר מו״לים המאפשרים פרסום ללא עלות או בעלות מוזלת.לפרטים נוספים.

• מסלול 'ירוק' (Green Access)
  • הפקדה של פרסומים מחקריים במאגר מידע מקומי - באתר האישי של החוקר או במאגר מוסדי (Institutional Repositories). במאגר המוסדי שמקים המוסד האקדמי מפקידים החוקרים המשתייכים אליו את מחקריהם ואת פרסומיהם, ואלה פתוחים לכול.
  • לא נדרש מהחוקרים תשלום בעבור הפקדת מחקריהם ופרסומיהם במאגר המוסדי.
  • שתי התניות אפשריות עיקריות בפרסום במסלול ה-'ירוק' (תלוי מו״ל): האחת, תקופת המתנה (Embargo Period) עד למתן הגישה החופשית לפרסום, והאחרת - פרסום המחקר מיד, אך רק בגרסה מוקדמת שלו (Pre Print).
  • יש לבדוק באתר המו״ל את התנאים המדוייקים לפרסום.

לתשומת ליבכם:
מאגרים מקוונים רבים, ובהם Web of Science, Scopus, PubMed, APA-PsycNET ועוד ממפתחים גם מאמרים מתוך כתבי עת שפיטים, הנוקטים מדיניות של גישה פתוחה, בתנאי שאלה עומדים בקריטריונים הנדרשים בבקרת האיכות המדעית ובביקורת העמיתים בתחום.
מאמרים אלה מסומנים במסכי התוצאות של החיפושים באמצעות הסמליל (הלוגו) שלפניכם:

מהם הסיכונים הכרוכים ביישום מודל הגישה הפתוחה?

• הפרסום בגישה הפתוחה מגדיל את הסיכונים לפגיעה בזכויות היוצרים של המחברים.
• הפרסום בגישה פתוחה מקשה על האבחנה בין כתבי עת שפיטים ובין כתבי עת שאינם עומדים בקריטריונים הנדרשים.
• הפרסום בגישה פתוחה עלול להוביל להיעדר בקרת איכות תקינה וביקורת עמיתים ראויה של המחקרים, ואפילו לעודד חוקרים לפרסם את מחקריהם בכתבי עת 'טורפים' (Predatory Journals) של מו"לים תאבי ממון.

מהו כתב עת 'טורף' (Predatory Journal)?

כתב עת 'טורף' הוא כתב עת הפועל במתכונת של גישה פתוחה, ולפיה מחברי המאמרים הם  שמשלמים בעבור הפרסום בו, אך עורכיו אינם מבצעים בקרת איכות ראויה או ביקורת עמיתים תקינה של הפרסומים.

אפשר לזהות כתב עת 'טורף' לפי אחד, שניים או יותר מהמאפיינים האלה:

• כתב עת שעורכיו אינם מוכרים כלל בתחום מחקרם, או כתב עת הרושם כחברי מערכת חוקרים מוכרים בתחום בלי ידיעתם ובלא רשותם.
• כתב עת שפרטי התקשרות בו חסרים או לא מדויקים.
• כתב עת שאין לו הערכה ביבליומטרית של מדד ה-Impact Factor, או כתב עת  שה-Impact Factor המוצג בו מזויף.
• כתב עת שרמת הפרסומים האחרונים בו נמוכה מבחינה מדעית ומחקרית.
• כתב עת הנסמך על שמות של אגודות מקצועיות שאינן מוכרות או אינן חשובות דיין.
• כתב עת שאינו מופיע בְּ- DOAJ (Directory of Open Access Journals)