מדדים להערכת מחברים

מספר הפרסומים הכולל

סך פרסומי המחבר

מספר הציטוטים הכולל

מספר הפעמים שפרסומי המחבר צוטטו על ידי אחרים

h-Index

מדד להערכת התפוקה ומידת ההשפעה של חוקר. 
המדד מחושב באופן הבא: לחוקר ישנו אינדקס של h אם יש לו מספר h של פרסומים, בו כל פרסום צוטט לפחות h פעמים. 
לדוגמא: לחוקר בעל h-index של 8, ישנם לפחות 8 פרסומים שכל אחד מהם צוטט לפחות 8 פעמים. 
הסבר מלא על אופן החישוב נמצא בקישור.

חשוב לשים לב לנקודות הבאות:

• מדד ה- h לא יהיה גדול ממספר המאמרים שפרסם המחבר
• המדד לא מושפע מחריגים (למשל, אם המאמר המדורג ראשון צוטט 1,000 פעמים, מדד h לא ישתנה)
• קיימים הבדלים בערכי המדד בין תחומי מחקר שונים
• יש הבדלים בציוני המדד במאגרים שונים
• טיפ: על מנת להגדיל את ה- h-index יש להתמקד במאמרים עם ציטוטים סביב מדד
• ה-h העכשווי ולא במאמרים המובילים. כלומר, יש להתמקד במאמרים הבינוניים

Author Field Weighted Citation Impact (FWCI)

חישוב ממוצע המחבר המתבסס על היסטוריית פרסומיו. מוגבל לשנת 1996 ואילך. 

המדד בודק את ההשפעה היחסית של המחבר בהשוואה למחברים אחרים:

• ערך FWCI של 1 פירושו שלמחבר ישנה השפעה שווה למחברים אחרים.
• ערך FWCI > 1 פירושו שלמחבר ישנם פרסומים שצוטטו יותר מהממוצע. לדוגמה: FWCI של 2.10 = 2.1 פעמים יותר מצוטט מהממוצע.
• ערך FWCI <1 פירושו שלמחבר ישנם פרסומים המצוטטים פחות מהממוצע. לדוגמה: FWCI של 0.85 = 15% פחות מצוטט מהממוצע.

שימו לב! מדד ה- FWCI של מאמרים בודדים זמין באמצעותScopus , אולם למדידת FWCI ברמת המחבר נדרש מנוי ל- SciVal (אין לאוניברסיטת בר-אילן מנוי).

Web of Science

בעזרת מאגר Web of Science ניתן לקבל מידע על סך הפרסומים של חוקר נבחר, ומספר הציטוטים שצברו פרסומים אלה. מדדים אלה נגזרים על סמך הפרסומים שמופתחו ב-Web of Science. 
לאיתור המידע יש להיכנס למאגר ולבחור בלשונית Researchers. יש לחפש לפי שם משפחה ושם פרטי של חוקר נבחר, תחת Researchers. 

ניתן לאתר את החוקר על פי האפשרויות הבאות:

• חיפוש שם החוקר (Name Search)
• מזהים של חוקרים (Author Identifiers) שיכולים להיות ResearcherID או ORCID ID
• הארגון שאליו החוקר משויך (Organization) בדף החוקר לחצו על View Citation Report לקבלת מידע מפורט הכולל, בין השאר, את מספר הפרסומים הכולל של החוקר, h-index ומספר הציטוטים הכולל. 

ניתן להגיע לדף החוקר גם באמצעות חיפוש מאמרים (לשונית Documents). לחיצה על שם המחבר המופיע לגבי פרסום כלשהו בדף התוצאות תוביל לפרופיל המחבר ושם תוכלו לקבל את המידע הרצוי.

Scopus

המאגר מאפשר לקבל מידע על מספר הפרסומים הכולל שחיבר חוקר, על מספר הציטוטים לכל פרסום ועל ה-h-index . מדדים אלה נגזרים על סמך הפרסומים שמופתחו על ידי Scopus. 

לאיתור המידע יש להיכנס למאגר Scopus, לבחור בלשונית Authors ולחפש מחבר על פי:

• שם המחבר (Author name)
  • לשם המחבר ניתן להוסיף גם את השיוך המוסדי (Enter affiliation name)
• מזהה ORCID
• מילת מפתח (Keyword) שקשורה לתחום המחקר, לנושא או לתחום עניין

יש לבחור את המחבר הרלוונטי בדף תוצאות המחברים וללחוץ על ‘citation overview’. יתקבל דף המפרט את מספר הפרסומים, מספר הציטוטים וה- h-index. מתקבלת תצוגה ויזואלית של מספר הציטוטים והפרסומים לאורך שנות הפרסום של המחבר. אפשר להוריד ציטוטים עצמאיים, ולקבל טבלה עם מספר הציטוטים שקיבל כל פרסום של המחבר לאורך השנים.

Google Scholar

דף פרופיל המחבר ב- Google Scholar מספק מידע על מדדים ברמת כתב העת. בדף קיימת רשימה של פרסומי המחבר שמופתחו בגוגל סקולר. ניתן למיינה לפי מספר הציטוטים ולפי שנים. 
לצד הרשימה ניתן לראות את הממדים הבאים:

• Citations - מספר הציטוטים הכולל של המחבר בהתבסס על הפרסומים שמופתחו על ידי גוגל סקולר החל מ- 2020.
• h-Index - אם אין לחוקר פרופיל, לא יהיה לו h-Index.
• i10-index - מספר המאמרים שצוטטו לפחות 10 פעמים. 

בדף הפרופיל ניתן לראות גם את רשימת המחברים השותפים של החוקר (Co-authors) וקישורים אליהם.

Publish or Perish

Publish or Perish היא תוכנה חינמית לאחזור וניתוח ציטוטים מחקריים מתוך מגוון משאבי מידע, שחלקם במנוי האוניברסיטה. 
נדרשת התקנה מוקדמת. להורדה הקישו כאן. 

באמצעות התוכנה ניתן לבצע חיפוש לפי מחבר, שם פרסום, מילות מפתח ועוד ולקבל בתוצאות החיפוש מדדי ציטוט מגוונים.

יתרונות

• מספקים מדד כמותי להערכת התרומה המצטברת של חוקר לאורך הקריירה האקדמית שלו, מה שיכול לסייע בהחלטות על קידום, קביעות, ומענקי מחקר.
• מאפשרים השוואה אובייקטיבית יחסית בין חוקרים בתחום מסוים, במיוחד בשימוש במדדים מנורמלים המתחשבים בהבדלים בין תחומי דעת.
• מדדים כמו h-index מביאים בחשבון הן את הפוריות (מספר הפרסומים) והן את ההשפעה (מספר הציטוטים), ובכך נותנים תמונה מאוזנת יותר של תרומת החוקר.
• מספקים כלי עזר למוסדות מחקר ולקרנות מימון בהערכת מועמדים ובקבלת החלטות על הקצאת משאבים.

חסרונות

• לא מתחשבים בתרומות אקדמיות שאינן באות לידי ביטוי בפרסומים וציטוטים, כמו הוראה, הנחיית סטודנטים, שירות לקהילה האקדמית או פיתוח כלי מחקר.
• מדדים כמו h-index מוטים לטובת חוקרים ותיקים שצברו פרסומים וציטוטים במשך זמן רב יותר, ועלולים להפלות לרעה חוקרים צעירים או חוקרים שלקחו הפסקה בקריירה.
• קיים קושי בהשוואה בין חוקרים מתחומים שונים בגלל הבדלים בדפוסי פרסום וציטוט. למשל, חוקרים במדעי החיים נוטים לפרסם ולצבור ציטוטים רבים יותר מאשר חוקרים במדעי הרוח.
• המדדים אינם מבחינים בין סוגי תרומה שונים למאמר (מחבר ראשון, מחבר אחרון, תרומה שווה) ומעניקים קרדיט שווה לכל המחברים.